אז החלטתם לעשות את הצעד הגדול ולעבור להולנד…. הבדלי התרבות בין ישראל להולנד גדולים.
לפחות בהתחלה כל דבר שפעם נראה כל כך פשוט כמו נסיעה באוטובוס הופך להיות חוויה בלתי נשכחת. אפילו הדבר הבסיסי ביותר, עריכת קניות בסופר יכול להיות חוויה ענקית. כשנכנסים לסופר הולנדי בפעם הראשונה קשה לא לערוך את ההשוואה המתבקשת בין הסופרים הישראלים המלאים בכל טוב לסופר ההולנדי הטיפוסי. ההולנדים מאוד מעריכים בריאות ולכן לא תמצאו בסופר מגוון של חטיפים וסוגי קורנפלקס כמו בסופרים הישראלים. כמובן שהם קיימים, יש פרינגלס, עוגיות יבשות ואפילו סוג של במבה אבל המבחר בהשוואה לארץ מצומצם יחסית. אני זוכרת שמה שהכי הדהים אותי בזמנו (לפני 14 שנים) היה גודל המלפפונים. כאילו מה, לזה הם קוראים מלפפון?
אני זוכרת שכשהגעתי לקופה בסוף הקניות הקופאית שאלה אותי איך אני רוצה לשלם, במזומן או בכספומט. לא הבנתי למה היא מתכוונת בכלל. מזל שגיסתי דאז הייתה איתי והסבירה לי שבהולנד כרטיסי אשראי לא מקובלים כמו בארץ. בזמן שבישראל כל בן 16 כבר יכול לקבל כרטיס אשראי בהולנד זה הרבה יותר מסובך. אנשים פה משלמים עם הכספומט הרגיל שלהם, זה שאפשר באמצעותו למשוך כסף מהבנק.
אדיר!!!!!
איזה רעיון מצוין, לא צריך להסתובב כל הזמן עם כסף מזומן, ניתן לשלם בכל מקום כמעט עם הכספומט שגם ככה תמיד נמצא בארנק והחיוב מתבצע באופן אוטומטי. כלומר, אין פריסה לתשלומים ואין התחייבויות כלכליות לעוד שנה.
ההבדל העיקרי בין תשלום בכספומט ותשלום בכרטיס אשראי נעוץ בצורת החיוב. כשמחייבים את כרטיס האשראי החיוב יורד מחברת האשראי ובסוף החודש מקבלים תדפיס עם חשבונית אותה צריך לשלם. תשלום בכספומט מתבצע דרך חשבון הבנק הפרטי שלכם, כלומר, אם אין כסף בחשבון גם אין אפשרות תשלום. החיוב מתבצע מיידית וסך התשלום יורד באותו רגע מחשבון הבנק שלכם. ממש כאילו ששילמתם במזומן.
מה שמעביר אותי לנושא פריסת התשלומים שכל כך מקובלת בארץ. מי לא מכיר את כל המבצעים ה”מדהימים” לקראת ראש השנה בנוסח: ” קנה עכשיו, שלם בראש השנה הבא”. כשמתחילים להתעמק בנושא כלכלת הבית והתנהלות כלכלית נכונה מבינים מיד ששיטת פריסת התשלומים הינה צרה צרורה.
קחו לדוגמא את המקרה של כפיר (שם בדוי). כפיר נכנס לסופר, עורך את הקניות שלו ומגיע לסך של 1500 שקלים. הסופר נותן לו אפשרות לפרוס את התשלום לעד 12 תשלומים שווים, כלומר, כפיר ייאלץ לשלם מדי חודש, במשך שנה שלמה סכום של 125 שקלים בחודש. אך הקניות שהוא ערך יספיקו לו רק לחודשיים. בעוד חודשיים הוא ייכנס לסופר שוב, יערוך שוב קנייה גדולה וייחלק אותה לתשלומים רק שעכשיו הוא ייאלץ לשלם בכל חודש סכום כפול (125×125=250) וכך המעגל הזה יחזור על עצמו ובכל פעם הסכום יוכפל.
בנוסף, לאחר מספר חודשים כפיר יגלה שהוא קנה הרבה מצרכים שהוא בכלל לא משתמש בהם או שתוקפם פג. כלומר, הוא שילם וממשיך לשלם על מוצרים שבסופו של דבר מגיעים לפח האשפה.
אז מה עושים?
מחליטים שעושים קנייה מרוכזת פעם אחת בשבוע
עורכים רשימת קניות מסודרת – כשמשתמשים במשהו ורואים שהוא כמעט נגמר מוסיפים את המוצר לרשימת הקניות. ביום הקנייה עורכים בדיקה של מה עוד חסר או עומד להיגמר.
לא מתפתים למבצעים – אם יש מוצר במבצע והוא אינו נמצא ברשימה משאירים אותו בחנות
יוצאים לקניות עם בטן מלאה – כשרעבים קיימת נטייה לקנות הרבה יותר ממה שצריך.
והכי חשוב, לא מתעצלים ועורכים השוואת מחירים.
בהצלחה!
הדפסת כתבה
