לכבוש את הארץ השטוחה

אז למה אתם מתגעגעים הכי?
פתיתים? קפה שחור /נמס של עלית? במבה? קרוטונים ושקדי מרק?

אני הכי הכי מתגעגעת למלפפון חמוץ במלח. כן, זה הפשוט מקופסאות שימורים. זה שתמצאו בכל פלאפליה/שווארמייה/ בורקסייה (יש מילה כזאת ?) בארץ. ולמה? כי בהולנד לא ממש אוהבים להמליח, אוהבים להחמיץ, בחומץ וסוכר והרבה מים, לפעמים גם עם קוביות בצל (???)… אבל מה עם השמיר, השום והפלפל החריף, הטעם המלוח – ממכר הזה? לא, את זה לא תמצאו כאן.

אז מה עושים? המשבר הגדול במשפחה שלנו הגיע בסמוך לחגיגת יום העצמאות.

ידענו שנעשה מסיבה גדולה, יהיה בשר ופיתות וחומוס, ציפס-סלט ו… לא יהיה מלפפון במלח. הכי לא ישראלי שיש. אז התחלנו לברר ולנסות להחמיץ בעצמנו. אם אין אני לי – מי לי! ואצלנו חמותי הייתה ישועתי.
חמותי שתחייה, השיגה לנו מתכון מדויק להחמצת מלפפונים “אבא שלו היה מחמיץ מלפפונים עוד במכולת שלהם ברומניה…” מתכון עתיק אך שווה ביותר. נפתרה הבעיה !

אז זהו שלא… אז נתקלנו בבעיה חדשה, והיא מלפפונים…בשביל מלפפונים חמוצים צריך מלפפונים, ברבים, רצוי קטנים וקשיחים שיתפצפצו בפה שנוגסים בהם יחד עם הפיתה- חומוס –ציפס- סלט. אממה, אין.

כשהגעתי להולנד גיליתי את נושא הירקות ביחידות. גזר אחד , קישוא אחד, מלפפון אחד. הכל אחד והכל בגודל של מערוך. אוקי, אז מסתדרים עם מה שיש ומתחילים לחתוך את המערוך, סליחה, המלפפון, לחתיכות ולנסות להחמיץ לפי המתכון המסורתי והמנצח. אבל…לא. זה לא עובד על מלפפוני נבוט.

אז כיתתי רגליי והלכתי לשוק.

אני זוכרת שבשוק היה דוכן כזה, קטן, צדדי, שהיו לו ארגזים של סחורה פגומה. ושם בפינה התגלה האוצר. קצת עקומים, לא מלכי היופי של הדוכן, אבל קטנים ומתפצפצים, המלפפונים שלי!
מיד ערמתי כמות נכבדה לתוך השקית (לתדהמת המוכרת), שילמתי והמשכתי במשימה לאסוף את יתרת המרכיבים להחמצה. כשחזרתי הביתה לא היתה גאה ממני!

המשימה הוכתרה בהצלחה, החג הזה, אנו כובשים את הארץ השטוחה!

מתכון לכבישת מלפפונים (מלפפונים במלח)
מלפפונים קטנים חזקים
עלי סלרי
עלי שמיר
6-7 שיני שום
פלפל חריף
(עגבניות לא בשלות במידה ואוהבים)

מי מלח: בקערה ממלאים מי ברז פושרים (חום גוף). מוסיפים כל פעם כפית מלח גס ומערבבים עד שנמס. מי המלח מוכנים כאשר בשלב מסוים, לאחר הוספת מספר כפיות, נשאר מעט מלח בתחתית הקערה (לא מתמוסס).
לוקחים צנצנת גדולה ומעוקרת (הכוונה צנצנת שמולאה במים רותחים כולל המכסה , עברה סוג של חיטוי).
מניחים בתחתית שכבה של עלי סלרי (לא אמריקאי), שכבה של עלי שמיר, 6-7 שיני שום חצויות. אז מעמידים את המלפפונים במאורך צפופים צפופים אחד ליד השני. בניהם מניחים פלפל חריף שלם. כאשר הצנצנת מלאה, באם יש עוד מקום (מבחינת גובה), ניתן להניח עוד מלפפונים במאוזן או עגבניות לא בשלות חצויות. מניחים שכבה של עלי סלרי לכיסוי.

הוראות טיפול:
שופכים את מי המלח (ללא המלח שבתחתית) לתוך הצנצנת המסודרת, עד קרוב לשפת הצנצנת. מניחים את המכסה בצורה רופפת (רק להניח לא להבריג). את הצנצנת מניחים מעל מגש או קערה גדולה לאיסוף נוזלי התסיסה. מניחים על השיש למשך 24 שעות.
במהלך 2-3 ימים, יש צורך להוציא את כל נוזלי ההחמצה מן הצנצנת ולהחזירם. במילים פשוטות: לוקחים קערה גדולה. מעל הצנצנת עם החמוצים מניחים מסננת, ובעדינות שופכים את כל הנוזלים מהצנצנת לתוך הקערה. בצנצנת כעת נותרו רק הירקות. והנוזל נמצא בקערה. כעת שופכים את הנוזל חזרה מהקערה לתוך הצנצנת. את התהליך הזה יש לעשות פעמיים ברצף, כל יום במשך 2-3 ימים. אז יש צורך לטעום את נוזל ההחמצה האם חמוץ מספיק. במהלך אותם 2-3 ימים, הצנצנת נשארת מחוץ למקרר.
בזמן התסיסה יופיע קצף/בועות, והנוזל יגלוש מן הצנצנת. ניתן לשמור את הנוזל שגלש לצורך חיזוק החמיצות.
כאשר אין יותר גלישה של נוזלים, ניתן לסגור את הצנצנת לחלוטין ולהכניסה למקרר. המלפפונים סופגים את הנוזלים. המלפפונים ממשיכים להחמיץ במקרר. לאחר יומיים במקרר, לטעום חמיצות, במידה ולא חמוץ מספיק ניתן להוסיף מעט ממי הנוזל שנישמרו ולהוציא מהמקרר ליום נוסף.

הערה: בזמן שהמלפפונים במקרר יש לדאוג שיהיו מכוסים בנוזל.

בהצלחה
(כל הזכויות לציור המופלא שמורות לאלישבע למל)

הדפסת כתבה