ביקורת חריפה נשמעת על ראשת עיריית אמסטרדם, פמקה הלסמה (Femke Halsema), על כך שלא התערבה בכדי לעצור את ההפגנה שהתקיימה בכיכר הדאם ביום שני בערב. ההפגנה באמסטרדם כמו הפגנות בערים נוספות בהולנד ובעולם התקיימו ביממה האחרונה בעקבות המקרה שקרה במיניאפוליס, ארה״ב, תיעוד של צילומי וידיאו של קצין משטרה לבן אשר כרע על צווארו של פלויד, איש שחור, במשך כמעט תשע דקות ביום שני שעבר לפני מותו. מטרת ההפגנה היא לגלות סולידריות עם המפגינים בארה”ב ולהפנות את תשומת הלב לגזענות ואלימות משטרתית בהולנד ובאיחוד האירופי.
בהפגנה באמסטרדם השתתפו על פי הערכות כ-5,000 איש שהגיעו לכיכר. ראש העיר אמרה לתוכנית האקטואליה בטלוויזיה ביום שני בערב כי היא הופתעה מכמות המשתתפים שהגיעו לכיכר. “המארגנים מסרו שהם מצפים ל- 250 עד 300 איש, ולרוב הערכות האלה נדיבות”, אמרה הלסמה. “אבל במהלך ההפגנה המספר גדל והמשטרה לא הייתה ערוכה.” הלסמה ציינה כי התערבות לא היתה אפשרית משום שדבר זה אינו אחראי מצד הרשויות לעשות זאת. “היינו צריכים לנקוט בקשיחות כדי לפנות את הכיכר, ולא חשבתי שזה יהיה מעשה אחראי, אנשים הפגינו בשלווה, חבשו מסכות פנים. אם הייתי יודעת שהמספר יהיה גדול, היינו דואגים לפנות אותם משם”. הלסמה גם הדגישה והגנה על זכות הציבור להפגין. המארגנים קראו לכולם לחבוש מסכה ולשמור על מרחק של מטר וחצי, אך זה לא היה אפשרי בשל כמות המשתתפים.
שר המשפטים פרדיננד גרפרהאוס (Ferdinand Grapperhaus), תיאר את ההפגנה ככואבת “בזמן שאנחנו עושים ככל יכולתנו כחברה כדי לשלוט בווירוס הקורונה.” קלאס דיקהוף, חבר פרלמנט, ממפלגת ה- VVD של ראש ממשלת הולנד, צייץ בטוויטר שהוא “לא רק כועס, אלא מודאג מהתמונות מההפגנה באמסטרדם”. הוא קרא למפגינים להכנס לבידוד למשך שבועיים.
ביקורת נוספת הושמעה שבעוד ההפגנה התקיימה, נסגרו פארקים בגלל עומס מבקרים, ובעלי בתי קפה נאלצו להתמודד עם מגבלות של המספרים בגלל ההנחיות לשמירת מרחק. זוהי ההפגנה, הגדולה בהולנד מאז החלו בנקיטת אמצעי זהירות באמצע מרץ, והיא עוררה דיון בשאלה האם האירוע יכול לגרום לזיהומים חדשים. “זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים,” אמר מנו דה יונג (manu de jong), וירולוג בבית החולים UMC שבאמסטרדם לעיתון Parool. “אתה לא צריך להיות וירולוג כדי להגיע למסקנה הזו. יש סיבה שאנחנו מדברים על התרחקות חברתית מזה חודשים. זה יכול להיות אירוע של מה שמכונה הפצת-על”. עם זאת, מומחי הבריאות אחרים אומרים כי אין זה סביר שההפגנה תהפוך לאירוע ‘מפיץ-על’. אמנם יש סיכונים להיות בקהל רב ולא לשמור מרחק של מטר וחצי, אך רוב המפגינים לבשו מסכות וכל הטיפות הנגועות יפוזרו על ידי הרוח.
עוד ביקורת הושמעה כאשר צויין כי לפני פחות מחודש, הייתה הלסמה אחת מקומץ אנשים שנכחו בכיכר הדאם בטקס לציון יום הזיכרון. “איזו השפעה תהיה זו על המוטיבציה של שאר האזרחים לדבוק בהנחיות במקומות העבודה או בבתי קפה?”. כמובן שזו אחריותו של האדם, אך האם איננו מתמודדים עם זה יחד? ג’רי אפריי (Jerry Afriyie), אחד ממארגני ההפגנה, אמר שהוא גאה ב’ראש העיר שלו’. “אני שמח שהיא שיתפה את הכאב של חלק ממשפחת אמסטרדם ונתנה את המקום לביטוי הכאב הזה”, הוא פרסם ציוץ בטוויטר. “היום היה יום היסטורי, ורק אנשים שמאשרים גזענות יכולים להתלונן על אומץ לבה.”
ראש העיר הלסמה הגיבה לביקורת של שר המשפטים, גרפרהאוס, בהפתעה. בעקבות כך ביקשה מפלגת PVV ממשרד המשפטים לפרסם את ההודעות, שהוחלפו בין הלסמה לגרפרהאוס ביום ההפגנה. שם נראה שראש העיר פנתה לראשונה לשר קצת אחרי השעה 17:00 בערב. לאחר מכן היא דיווחה כי מספר משתתפי ההפגנה גדול מהצפוי, וכי לא נשמר מרחק של מטר וחצי. היא לא רצתה להתערב כדי להימנע מתסיסה של ההמונים. גרפרהאוס השיב כי הוא מסכים איתה לחלוטין וכי יש להעריך את האירוע לאחר מכן.
עם זאת, בהמשך הערב היו הדעות חלוקות. הלסמה רצתה להודיע כי ההחלטה שלא להתערב התקבלה לאחר התייעצות עם השר, אך גרפרהאוס התנגד. “לא התקיימה התייעצות בנושא קבלת ההחלטות סביב הפגנה זו.” בעקבות הצהרה שפירסם השר גרפרהאוס כי ההמונים בכיכר הדאם “חרגו מכל גבולותיה”, הגיבה הלסמה בזעם. “מה זה עכשיו?” היא ציינה כמה פעמים שגרפרהאוס השאיר אותה חשופה.
פרשנות משפטית:
כיכר הד(א)ם במובן המשפטי הייתה בפרשה זאת התנגשות סוערת בין לפחות שתי זכויות אדם בסיסיות: הזכות לחופש ההפגנה מחד והזכות לחיים וביטחון אישי מאידך. על פי הזכות הראשונה היה לאפשר לאזרחים לממש את הזכות להפגין, גם באופן בו מומשה לבסוף זכות זו. על פי הזכות השנייה לא היה לאפשר לאזרחים לממש את הזכות להפגין, לפחות לא באופן בו מומשה לבסוף זכות זו, בגלל החשש להידבקות המונית בנגיף הקורונה וכך לפגיעה בזכות לחיים וביטחון אישי של אזרחים. ראש עיריית אמסטרדם עמדה בפני דילמה אכזרית והכריעה בעד הזכות הראשונה ולאפשר את המשך קיום ההפגנה. על פי פסקי דין קבועים של בית הדין האירופי לצדק ניתן להסיק כי היה עליה להכריע דווקא בעד הזכות השנייה ולעצור בשלב מסוים את המשך קיום ההפגנה. באופן תיאורטי ניתן לקבוע כי עיריית אמסטרדם נושאת לכאורה באחריות משפטית להכרעה לאפשר את המשך קיום ההפגנה, וכי הידבקות של אזרחים שמקורה בהפגנה תוכל להוות עילה לתביעת נזיקין נגד עיריית אמסטרדם.
רועי בנט
משפטן במשרד עורכי הדין Eisenmann & Ravestijn Advocaten. לשעבר עוזר פרלמנטרי בבית העליון ההולנדי.
|