פסטיבל Seret ממשיך לגדול ובשנתו הרביעית בהולנד הוא מגיע ללא פחות מארבע ערים: לאמסטרדם, אסטלפיין ומאסטריכט מצטרפת השנה גם רוטרדם. הפסטיבל, שנערך בלונדון, בברלין ובסנטיאגו, מביא עמו שלל סרטי קולנוע וטלוויזיה מהמבחר המשובח ביותר של ישראל. כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית כך שזו הזדמנות טובה להזמין את החברים ההולנדים. הפסטיבל יתחיל במאסטריכט בסוף השבוע ויימשך 11 ימים. הפתיחה החגיגית תיערך ב-1 בנובמבר בקולנוע De Balie הסמוך לקרית המוזיאונים באמסטרדם. במהלך הפסטיבל יוקרנו 16 סרטים, רבים מהם בהקרנת בכורה בהולנד. לראשונה במסגרת הפסטיבל תתקיים הקרנה במוזיאון היהודי באמסטרדם, ובאופן הולם יוקרן בו הסרט “המוזיאון” של הבמאי רן טל העוסק במוזיאון ישראל.
דאצ’טאון שולח אתכם *חינם* לפסטיבל! לפרטים נוספים עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו
למועדי ההקרנות בלוח האירועים של דאצ’טאון
להזמנת כרטיסים חינם לבני נוער בלבד – עבור קונצרט חנוכה, 5 בדצמבר
“אנחנו בוחרות את הסרטים על בסיס אומנותי בלבד אבל אני חושבת שיש השנה סרטים בנושאים מאוד מגוונים”, מציינת אודליה הרוש, מיוזמות הפסטיבל וממקימות דאצ’טאון. חברותיה לעשייה, ענת קורן ופטי הוכמן, מסכימות איתה. “אנחנו בוחרות את הסרטים בזכות האיכות שלהם והמגוון הרחב של הנושאים שבהם הם עוסקים”, מסבירה קורן, והוכמן מפרטת: “ממש לאחרונה אני מרגישה שהיוצרים פנו יותר לנושאים חברתיים פנים-ישראליים, לענייני דת וגם לענייני משפחה. בפסטיבל אפשר לראות מגוון רחב של נושאים שהיוצרים נוגעים בהם. החל מנגיעה בשואה דרך הפן המשפחתי והדתי בסרט הפתיחה שלנו, ‘העדות’. דרך דרמה חברתית כמו ‘מוטלים בספק’ וסרטים שנוגעים בסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה צינית והומוריסטית כמו ‘הבן דוד'”, מציינת הוכמן.
איך לבחור לאיזה סרט ללכת? ביקשנו מאודליה, ענת ופטי להמליץ.
ההמלצות של אודליה – סרטים ללא שחקנים
“אני אישית מאוד אוהבת את הסרט “מוטלים בספק” (Doubtful). אנחנו גם מביאות את הבמאי אלירן אליה לשיחה אחרי ההקרנה. זהו סרטו הראשון של אלירן והוא זכה להצלחה רבה”.
בסרט שאותו כתב וביים אליה מככב רן דנקר בדמותו של איש בוהמה תל אביבי בשם אסי אשר נידון לעבודות שירות. כשהוא נשלח לעיירת פיתוח דרומית ופוגש קבוצת נערי שוליים אשר עליו לערוך עבורם חוג קולנוע מתמודד אסי מול חשדנות וחוסר רצון להיפתח אשר הנערים מפגינים. כל הנערים הינם בעלי רקע פלילי ורקע של בתים קשי יום והאתגר הינו כפול ומכופל עבור אסי אשר אינו מרים ידיים ומצליח לפתוח מסילות אל לב הנערים. באחד הנערים רואה אסי קווי דמיון לילדותו שלו והוא מנסה לעזור לו לשבור את מעגלי חייו ולהגשים את חלומו. “אף אחד מהנערים בסרט אינו שחקן וזה מה שמיוחד בסרט הזה שלטעמי הוא מאוד אותנטי”, מסבירה הרוש. אליה ישתתף ב-Q&A לאחר ההקרנה ב-4 בנובמבר.
“שני סרטים נוספים שאני מאוד ממליצה עליהם הם סרטים דוקומנטריים- “יומני אוסלו” ו”הארץ מעבר להרים” (Land without boarders). שני הסרטים יוקרנו זה לאחר זה בשבת, 4 בנובמבר, יום השנה ה-23 לרצח רבין, וביניהם תיערך שיחה. “יומני אוסלו” הוא סרטם הדוקומנטרי של מור לושי ודניאל סיון המבוסס על יומנים אישיים של מי שהיו מעורבים בתהליך המושמץ. “אני חושבת שלסרט יש מימד היסטורי מעניין וחשוב למדינת ישראל. הסרט השני, שנעשה על ידי ניר ברעם, הוא בעצם המשך כואב של המציאות בישראל כפי שהיא היום , 25 שנה אחרי אוסלו”. ברעם ואיש הטלוויזיה מיכאל אללו יוצאים למסע ברחבי הגדה המערבית בסרט תיעודי העוסק בדו קיום ובאפשרות או בהיעדרה של האפשרות לקיימו. במהלך מסעם מראיינים השניים ערבים ויהודים, מנהיגים ואנשי עמל, קיצוניים מכאן ומשם, לצד אנשי פשרה.
ההמלצות של פטי – הזוכים הגדולים
“לדעתי כמובן, כל הסרטים מצויינים. כולם זכו בפרסים בפסטיבלים חשובים בכל העולם. ‘האופה מברלין’ הוא הנציג שלנו בפרסי האקדמיה וזה כבר אומר משהו על הסרט. ‘ארץ זרה’ גם הוא סרט עוצמתי שזכה בסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בישראל באקדמיה לקולנוע”.
האופה מברלין, סרטו של אופיר ראול גרייצר, מספר את סיפורו של תומאס, אופה בבית קפה בברלין המתאהב בלקוח, אורן, ישראלי מירושלים שמגיע באופן קבוע לברלין לצורכי עבודתו. הרומן בין השניים נגדע כאשר אורן נהרג בתאונת דרכים. תומאס נוסע לירושלים בעקבות זיכרונות אהובו ומתחיל לעבוד בבית הקפה שאותו מנהל ענת, אלמנתו.
“ארץ זרה” הוא סרטו התעודי השרוי במחלוקת של איש הטלוויזיה שלומי אלדר, המתאר תהליכים העוברים על החברה הישראלית בעת האחרונה. ג’סאן עבאס, ששיחק את המלצר עבדו בסדרת הטלוויזיה המסעדה הגדולה, נבחר לשחק בהצגת תיאטרון על חייו של הרופא העזתי עז א-דין אבו-אל-עייש ששכל את שלוש בנותיו ודיווח על כך בשידור חי בשיחה לשלומי אלדר באולפן הטלוויזיה. הסרט מתאר את הקשר שנוצר בין עבאס ובין אלדר ומעלה שאלות נוקבות על מהות חיינו זה לצד זה בארץ המובטחת.
ההמלצות של ענת – הקורבנות האחרים
“אני אוהבת מאוד את הסרט סדקים (Fractures). יש בו משהו תיאטרלי מצד אחד ומשחק עדין שמאפיין את המדיום הקולנועי מצד שני”.
סדקים הינו סרט מטלטל ועכשווי בכיכובם של צופית גרנט ושמואל וילוז’ני אשר יוקרן בהקרנת בכורה בהולנד במסגרת הפסטיבל. עלילת הסרט מתחילה כאשר עולמה של מרב מזדעזע כשבעלה המכהן כפרופסור מואשם על ידי דוקטורנטית העובדת עימו בכפייה מינית. עם היחשף הפרשה מתחיל שיימיניג ברשתות החברתיות ובנם הצעיר מטיח בהוריו שאלות נוקבות. על מרב להגיע להחלטות בקשר להמשך חייה כשהיא נאבקת לשמור ולהגן על משפחתה ובצר לה היא פונה אל הדוקטורנטית כדי להבין ממנה מה בעצם קרה. להקרנה באמסטרדם תגיע גרנט כוכבת הסרט ואיתה התסריטאית מיכל פרקש אקרמן. הן יענו על שאלות הצופים עם תום הסרט בהקרנה ב-3 בנובמבר.
“גרנט מביאה לנו ניואנסים של אשה שצריכה להחליט בין האגו הפגוע שלה לשמירת איחוד המשפחה. סרט שמדבר על תופעת #metoo מזווית של הקורבנות האחרים. רלוונטי ומעורר דיון. צופית עצמה מגיעה לאמסטרדם ככה שאני בהחלט ממליצה להגיע”.
הסרט השני שאני מאוד אוהבת ואותו הקרנו במוזיאון היהודי במינכן הוא סרט דוקומנטרי בשם האיש הנעלם – הסיפור של וילפריד ישראל, אדם חשוב שפעל להצלת יהודים ואינו מוכר לציבור הרחב. השילוב של הקמת המוזיאון על שמו בקיבוץ הזורע והקשר המשפחתי של הבמאי לאיש הנעלם – מרתק ועשוי למופת”.
סרטים נוספים
פיגומים (Scaffolding) סרטו של מתן יאיר
הסרט נכתב ובויים על ידי מתן יאיר והינו מעין אוטוביוגרפיה. עלילת הסרט הינה אודות נער בן 17 אשר אביו -השחקן יעקוב כהן- מועיד לו עתיד בעסק המשפחתי והינו אב מכה. כשהנער פוגש מורה חדש לספרות בבית הספר חלה תפנית בתפיסתו וברצונותיו אך אביו אינו שמח לכך. הסרט הינו הסרט הישראלי השני הנצפה ביותר לשנת 2017 וצפו בו יותר ממאה וחמישים אלף איש. הסרט זכה בכמה פרסים יוקרתיים בארץ ובעולם.
פרה אדומה (Red Cow) סרטה של צביה ברקאי
בהתנחלות קיצונית בהרי יהודה גדלה צעירה יתומה מאם (אביגייל קובארי)עם אב משיחי קיצוני (גל תורן). כאשר בהתנחלות נולדת עגלה אדומה רואה בכך האב אות וסימן לתחילת בניין בית המקדש השלישי ואילו בתו נקשרת לעגלה ומנסה להגן עליה מפני הגורל הלאומי המוטל על כתפיה. כשמגיעה ליישוב בת שירות לאומי מסתבכת העלילה כשבין שתיהן נקשר קשר רומנטי אשר מדרדר את העניינים לקראת פיצוץ בלתי נמנע.
בהכנת הכתבה השתתפה גילי גוראל
קרדיט תמונה ראשית: Ruth Zini, פסטיבל Seret האחרון בלונדון
הדפסת כתבה
