בגדים במשקל ושאר ירקות

לא רק ירקות ופירות עומדים על המשקל בימים אלה, גם בגדים. האם נוכל לומר בקרוב שלום לתגי המחיר שעל הבגדים?

טרנד (יחסית) חדש מתחיל לפרוח בהולנד, קניית בגדי וינטג’ לפי משקל. לצערי עדיין לא נפתחה חנות שמתמחה בכך (מממ… זה רעיון). המכירות מתבצעות בסופי שבוע ובכל פעם בעיר אחרת בתדירות של אחת לכל כמה שבועות.
דווקא בישראל שמעתי שישנה חנות כזאת בת”א ברחוב שדרות יהודית 9 (למי שבאזור).

יום שבת, מגיעה למקום עם עוד שתי חברות כאשר עבור אחת מהן זאת תהיה נקודת ציון עבורה, רגע היסטורי בו היא קונה בגדים ביד שנייה בפעם הראשונה, לא פשוט לעבור את המחסום המחשבתי הזה.

אסורה הכניסה למקום עם תיקים לכן חייבים להשאיר את התיק באוטו או בלוקר שבמקום בעלות של יורו אחד, לאחר מכן בכניסה מקבלים שקית כחולה גדולה עבור השלל.

נכנסות פנימה, מקבל את פנינו ריח קל של נפטלין אבל מראה הקולבים המלאים בסגנונות וצבעים מכל המינים מנטרל בו ברגע את חוש הריח ומחדד את חוש הראייה.
אם הייתי צריכה לסכם את החוויה במילה אחת הייתי אומרת פשוט מעניין. צריך לעבור קולב קולב בכדי לא לפספס אף אוצר שיכול להסתתר בין הפריטים, שיטת הריפרוף המפורסמת שלי לא עבדה הפעם, קרה לא פעם שחברה עברה על סטנד אחרי וגילתה דברים שנעלמו מעיניי החדות. אז עברנו פריט פריט, את המוצלחים הרמנו בכדי לשער מה המשקל (ממש כמו שעושים בדואר עם המכתבים) כך שמהר מאוד ירדו המעילים והסוודרים מהסלקציה הראשונית.
אחרי כשעה של שוטטות הגיע הזמן לעשות בדק שקית, ניגשנו לאחורי ההאנגר שם מונחות מראות למדידה באלכסון (הטריק הכי ידוע בתחום), דבר ראשון יישרתי את המראה הנבחרת והתחלתי במדידות. יש לציין שאין במקום תאי מדידה כך שהחסודות מבינינו רצוי שתבואנה עם שמלה כשמתחתיה גרביונים וגופיה, כך לא תצטרכו לעמוד חשופות מול שאר מבקרי המקום.

התוצאה:
יצאתי משם עם שתי חצאיות, אחת הכי בסגנון ההאמיש שיק והשנייה חצאית ירדנה ארזי שיק בגוונים של זית. בנוסף תיק שיקי ותחפושת לפורים (עליבאבא), והכל ב- 20 יורו.