הפעם בפינתנו, מוזיקה הולנדית “קלאסית” – מיטב שנות השישים והשבעים. וגם הפעם, רשימת כל השירים ברצף, כאן.
Shocking Blue
“כחול מזעזע” היא להקת רוק שהוקמה ב-1967 בהאג, ואחראית ללהיט האלמותי Venus, שהגיע למקום הראשון בדירוג המוזיקה של המגזין האמריקאי “בילבורד”, ולמקום השני במצעד הבינלאומי השנתי בישראל. הלהקה זכתה גם להופיע בארץ לכבוד יום עצמאותנו ה-23. לאחר שהוציאה 11 אלבומים, ולמרות ההצלחה המסחררת, הלהקה התפרקה ב-1974 לאחר שהסולנית, מריסקה ורס, פרשה לקריירת סולו.
De Golden Earring
אחת הלהקות ההולנדיות הותיקות המצליחות ביותר בזירה הבינלאומית. את הלהקה הקימו ג’ורג’ קויימנס ורינוס חריטסן ב-1961 כשהיו שכנים בהאג, בהיותם בני 13 ו-15. במהלך שנות ה-60 הצטרפו ללהקה 2 אמנים נוספים שיצרו את הרביעייה שמופיעה יחד עד היום, על אף שבמרוצת השנים הצטרפו ללהקה, ופרשו, עוד 10 אמנים אחרים. השיר Radar Love שיצא ב-1973 הגיע למקום ה-13 בדירוג בארה”ב, ולעשיריה הראשונה במדינות רבות. להופעה בסוף אפריל בברדה עוד נותרו כרטיסים.
Willeke Alberti
זמרת ושחקנית מאמסטרדם שהתפרסמה מאוד בשנות השישים בזכות הלהיט De winter was lang (“היה זה חורף ארוך”), וב-1965 החלה להופיע בתוכנית טלויזיה משותפת לה ולאביה. מאז הופיעה בסרטים הולנדים רבים (האחרון שבהם מ-2013, בעל השם הקלישאתי “Sinterklaas en de Pepernoten Chaos“), וגם הפכה במרוצת השנים ל”אייקון גאה” (אם כי נחלה כישלון חרוץ בייצוג הולנד באירוויזיון של 1994…).
Rob Hoeke
רוב הוקה היה זמר, פסנתרן, מלחין וכותב, מהארלם. הוקה יצר בסגנונות שונים – בלוז, סול, רוק ו-RnB. שיא ההצלחה שלו מיוחס לסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, אך ב-1974 איבד שתיים מאצבעותיו בתאונת עבודה (בגינה), ולמרות שכעבור כמה שנים חזר לנגן, זה כבר לא היה אותו הדבר… הוא המשיך להופיע ולהוציא אלבומים עד שנות התשעים המאוחרות, וב-1999 נפטר, בגיל 60 בלבד. הנה אלבום נהדר (“Fingerprints”) שהקליט ב-1975 עם Hein van der Gaag (על הפסנתר):
Q65
להקת רוק שהוקמה בהאג ב-1965, כחלק מסצינת ה–Nederbeat (מוזיקה הולנדית בהשפעת הביטלס והרולינג סטונז), והייתה פופולארית מאוד בשנות ה-60. הלהקה החליפה הרכבים מספר פעמים, אבל חזרה לסיבוב הופעות בהרכבה המקורי בשנות ה-80. השיר The Life I Live שהיה לשיר המצליח ביותר שלהם, הוא גם שיר הנושא של סדרת המשטרה Seinpost Den Haag.
The Bintangs
באינדונזית “הכוכבים” (כמו בירת “הכוכב” האינדונזית Bintang Beer), להקת שהוקמה בתחילת שנות ה-60 ב-Beverwijk, כלהקת “אינדורוק” (סגנון שהתפתח בהולנד ומשלב מוזיקה אינדונזית ומערבית), ו-RnB. ב-1966 הלהקה ביצעה את הופעת החימום לרולינג סטונז בביקורם בהולנד. למעט הפסקה למספר שנים בסוף שנות השמונים, The Bintangs ממשיכים להופיע ולהוציא אלבומים עד היום.
Armand
“בוב דילן ההולנדי”, התפרסם בשנות ה-60 כחלק מהסצינה ההיפית, אבל ממשיך להופיע (הרבה!) גם בימים אלה, באווירה היפית מסורתית. ” Ben ik te min” (“אינני ראוי?”) היה לאחד משיריו הגדולים, ומסופר שנכתב בעקבות בחורה שפגש בהופעה ב-Roosendaal, וידע מראש שהוא עני מדי בשבילה ובשביל “המכונית הגדולה של אבא שלה”… שירים רבים שלו נאסרו להשמעה ברדיו בעקבות תמיכתו הנלהבת בשימוש בקנאביס, המשתמעת גם משיריו.
Ramses Shaffy
רמסס שאפי היה שחקן וזמר-שאנסונים הולנדי (אם כי נולד בפריז, לאבא מצרי, ולאמא פולנייה-רוסייה…). בנערותו פרש מבית הספר התיכון, בליידן, והתקבל ללימודי משחק באמסטרדם. לאחר נסיון כושל בקריירת משחק ברומא, חזר להולנד ופתח בקריירה מוזיקלית. ב-1971 הוציא את השיר “Zing, vecht, huil, bid, lach, werk en bewonde” (“שיר, הלחם, זעק, התפלל, צחק, עבוד והתפעל”), שהוגדר ע”י העיתון Het Parool כשיר ההולנדי הטוב ביותר של המאה הקודמת. הטקסט בשיר פונה לאנשים המרגישים בודדים, באופן כזה או אחר, ומנסה לכוון אותם לדרך פעלתנית, משותפת, שתפתור אותם מבדידותם.
קלאסיקה משלנו
איך הזמן רץ. 4 דקות נהדרות של הסטוריה ישראלית, ע”פ המוזיקאי וה”יוטיוביסט” קוטימן.