דאצ’ניוז: חוק חדש לתרומת איברים – מה חשוב לדעת

אם תעבור הצעת החוק באופן סופי, כולנו נהיה תורמי איברים כברירת מחדל. איך זה יתבצע, האם המהלך צפוי לקצר את התורים להשתלות ומי בכל זאת יגיד את המילה האחרונה. הגר שפריר עושה סדר

השבוע נפל דבר בהולנד: חברת הפרלמנט פיה דייקסטרה, יחד עם חבריה לסיעת D66, הצליחו להעביר בבית השני הצעת חוק שאם תאושר באופן סופי, תהפוך את מערכת תרומת האיברים על פיה. על פי הצעת החוק, כל נפטר ייחשב לתורם איברים, אלא אם הצהיר מפורשות שאינו מוכן לתרום את איבריו לאחר מותו (Opt-out). הצעת החוק אושרה על חודו של קול: 75 חברי פרלמנט הצביעו בעד, 74 הצביעו נגד (אחד מחברי המפלגה למען החיות, שמתנגד להצעת החוק, התעכב ברכבת ולא הגיע בזמן להצבעה).  

עוד בעניין: מה קורה לדם שלנו אחרי שאנחנו תורמים בהולנד?

חשוב לציין כי עדיין אין ודאות כי הצעת החוק תהפוך לחוק של ממש, שכן הבית הראשון של הפרלמנט (Eerste Kamer) הוא שיכריע באופן סופי אם החוק יעבור. על מנת שהדבר אכן יקרה, דרושים 38 סנאטורים שיתמכו בחוק בבית הראשון. נכון לעכשיו, ידוע רק על 33 סנאטורים שיצביעו בעד החוק בבית הראשון.

על פי המערכת הקיימת כיום, אנשים בוחרים אם הם מעוניינים לתרום את איבריהם לאחר מותם (בשיטת Opt-in, בדומה לכרטיס אד”י הנהוג בישראל). ניתן לעשות זאת בקלות באתר orgaandonatie.nu, שם ניתן לקבל מידע, להשלים את התהליך באופן מקוון או דרך הדואר. כלומר, ברירת המחדל היא הימנעות מתרומת איבריו של המת. תומכי החוק מבקשים לשנות את ברירת המחדל. 

המתנגדים טוענים כי הצעת החוק פוגעת בזכות חוקתית טבעית – זכות ההגדרה העצמית. לפי זכות זו, רשאי כל אדם להחליט באופן חופשי ובלא התערבות חיצונית על האופן שבו הוא מעוניין לחיות את חייו. בראיון שהעניקה חברת הפרלמנט דייקסטרה, אמרה: “אם אינני בחיים עוד, הרי שזה עניין גמור וסופי. באופן אישי, אני סבורה כי אין לי יותר יכולת להחליט על שלמות גופי”.

מחסור חמור בהולנד

סעיף 11 בחוקת הולנד קובע כי כל אדם רשאי להחליט מה ייעשה בגופו, אילו טיפולים רפואיים ותרופות יינתנו לו, ועוד. אין לממשלה אפשרות ליטול זכות זו ממנו, אלא אם נקבעו בחוק יוצאים מן הכלל. משמעות הדבר היא, שאם יאושר החוק בבית הראשון, הרי שהממשלה תהיה רשאית לקבוע כי תרומת איברים היא בבחינת יוצא מן הכלל.

אבל למה בכלל נחוץ חוק כזה? הסיבה המרכזית היא שבהולנד, בהשוואה למדינות אחרות באירופה, קיים מחסור חמור באיברים להשתלה. הנה כמה נתונים מעניינים משנת 2015:

• בשנת 2015 נערכו בהולנד 938 השתלות כליה, 148 השתלות כבד, 78 השתלות ריאה, 54 השתלות לב ו-35 השתלות לבלב.
• כ-60% מהאזרחים טרם נתנו את הסכמתם לתרום את איבריהם לאחר מותם. משמעות הדבר שהם מותירים את ההחלטה על כך בידי בני משפחתם שייוותרו מאחור.
• על פי הדו”ח השנתי של מרשם האיברים להשתלה, אחד מכל שלושה בני משפחה נתן רשות לתרום את איבריו של בן משפחתו שנפטר.
• ב-8% מהמקרים החליטו בני משפחת הנפטר שלא לאפשר את תרומת איבריו, אף על פי שהנפטר, בעודו בחיים, נתן את הסכמתו לכך.
• יותר ממחצית מהאיברים הנתרמים מגיעים מאנשים חיים, התורמים לבן משפחה חולה כליה או חלק מהכבד על מנת להצילם.

העניין מסובך מכפי שנדמה. יש הסבורים כי שינוי השיטה הקיימת בהולנד עלול להפחית תרומת איברים מצד אנשים בעודם בחיים, ולהביא למצב של עודף באיברים מסוימים. מגמה יחסית כזו ניכרת במדינות אחרות עם מערכת בה ברירת המחדל היא תרומת איברים (Opt-out).כמובן שקשה לדעת מה תהיינה ההשלכות בהולנד, עד שלא יאושר החוק. מאידך, הצעת החוק החדשה טומנת בחובה תקווה כי התנאים המחמירים שבהם נדרשים חולים לעמוד כדי להיות מועמדים להשתלה – תנאים הנובעים בין היתר ממחסור באיברים – ירוככו בעקבות החוק החדש, וכי הסיכוי שלהם לזכות באיבר מתאים יגדל. זאת, מאחר שהחוק יביא להגדלת חלקה של הולנד כתורמת איברים בקרב מדינות אירופה המשתתפות בתכנית Eurotransplant לפיה מדינה הזקוקה לכך מקבלת איברים לתרומה ממדינות אחרות בשווה למספר האיברים אותם תרמה למדינות אחרות.

למה עלינו לצפות אם החוק יאושר? למכתב שיישלח אלינו בדואר, שבו נידרש לבחור מה יקרה עם איברינו לאחר מותנו. אם לא נגיב, יישלח אלינו מכתב תזכורת. אם לא נמסור את תשובתנו כעבור שישה שבועות, ניחשב אוטומטית לתורמים. בכל מקרה, גם אם אישרנו והצהרנו על רצוננו לתרום את איברינו, זכות ההחלטה הסופית נתונה לבני משפחתנו. אז למה זה חשוב? בני המשפחה נדרשים לקבל את ההחלטה בשעה קשה ביותר, למעשה עם קבלת הבשורה המרה. הצהרה שלנו עשויה להקל עליהם להחליט.

לחומרים נוספים:

• כתבה ששודרה בתוכנית Een Vandaag ביום שישי האחרון סקרה את התגובות השונות להצעת החוק. הכתבה מצאה שאזרחים רבים שבעבר נתנו את הסכמתם, חתמו על סירוב עם היוודע אישור הצעת החוק…
• ומכיוון שמדובר בנושא שלרובנו הוא לא קל, אני ממליצה לכם לצפות בהרצאת ה-TED המרתקת של פרופ’ דן אריאלי שתאיר לכם כמה נקודות חשובות על רציונליות וקבלת החלטות ותשפוך אור על ההבדל הדק שבין Opt-in ל-Opt-out (דקה 5:00 עד דקה 9:20 נוגעת בדיוק בנושא הזה):

•  

   

   

•  (מקורות: NRC, חוקת הולנד, Eurotransplant, Een Vandaag)

הדפסת כתבה