ספרי הילדים שמלמדים אותי הולנדית

להולנד הגעתי חדורת מוטיבציה ללמוד את השפה ולדעת כמה שיותר על המנהגים המקומיים, אורח החיים, הניואנסים וכל מה שרק אפשר. פחדתי להיות כמו העולים החדשים מברית המועצות בישראל שישבו מולי בקבלת קהל במשרד ממשלתי בו עבדתי ולא ידעו לבטא את הרעיון הבסיסי ביותר ולהביע את עצמם. שלא ידעו לפענח מכתב פשוט וחששו לבצע שיחת טלפון כדי לקבוע תור לרופא. בסופו של יום אני עדיין דומה להם ומבינה את הקשיים שבהם הם נתקלו בבירוקרטיה הישראלית, אבל עושה כל מה שאפשר להיות עצמאית בעולם הקלוגס והתעלות.

הבסיס הגרמני היה התחלה לא רעה חוץ מהמבטא הנלווה לכך, והסקרנות והמוטיבציה בשמיים עזרו גם. שלטי חוצות וחנויות היו האתגר הראשון, לקח לי זמן להבין לאן נוסע האוטובוס של קו “geen dienst”* ובאיזה יום יחזור הטכנאי שקבעתי איתו ל”vanmiddag”**. במקביל שאלתי ספרי דקדוק בסיסיים בהולנדית, ופתרתי את התרגילים בהם כדי להבין איך השפה בנויה ואיך להשתמש בה נכון. כדי לשלב האזנה ודיבור ראיתי תכניות ילדים דרך YouTube, האזנתי לרדיו, דיברתי בכל הזדמנות במעט המילים שידעתי: ברחוב, בטראם, בסופרמרקט, בשוק. עם טעויות דביליות, תרגומים לקויים שנובעים מחשיבה בעברית, עם המון דאחקות שהעבירו (ועדיין מעבירים) עליי אנשים שדוברים את השפה יותר זמן וטוב יותר. ובעיקר התנדבתי בספרייה מקומית, בה המתנדבים האחרים היו דוברי הולנדית.

התחלתי בליידן, בחנות יד שניה שהיו בה גם כמה ספרי ילדים, הרי זו הדרך הכי מעניינת בעיני ללמוד על מקום חדש: הם בדרך כלל מאוד יפים, האיורים מושכים את העין, אפשר ללמוד מהם הרבה על המקום ועל האנשים, לפעמים הם מאוד מצחיקים ולפעמים מרגשים, וזה תחביב שהיה לי בין כה וכה אז למה לא ליישם אותו גם כאן? הספרים הראשונים היו מגוון מכל הבא ליד ובמיוחד מכל מה שהיה בחנויות יד שניה, לכן חלקם היו משעממים יותר ואחרים היו הצלחה גדולה. כולם היו מעניינים בגלל שכולם היו בהולנדית, שפה שרציתי להבין כמה שיותר ממנה. בהתחלה לא העזתי לנסות להבין ספרים מורכבים יותר מכאלה שיש בהם משפט אחד, כמו “Jelle en de bal”:

אבל כמה אפשר לקרוא ספרים ברמה של נפתלי וסיר הסירים? למזלי הצלחתי לגלות כמה ספרי ילדים שהיו מאוד מעניינים ויפים, ובאמצעותם למדתי הרבה על מה שאפשר לצפות לו מהבירוקרטיה ההולנדית (Het meisje met de rode pet, Annie Keuper-Makkink), איך המשטרה המקומית מתמודדת עם עבירות קטנות (Agent en Boef של Tjibbe Veldkamp), מה קורה כשמאחרים לבית הספר (de jongen die altijd te laat kwam שכתב John Burningham האגדי) ועוד סיטואציות יום יומיות (או דמיוניות לחלוטין, כמו Ze lopen gewoon met me mee… מאת Margaret Mahy הנהדרת) שאפשר ללמוד מהן הרבה. אחד החסרונות של שיטה כזו היא שאוצר המילים שבונים באמצעות קריאה אינטנסיבית של ספרי ילדים נפלאים הוא פחות שימושי ביום יום. לכן, אם מאמצים את השיטה הזו כדאי לקחת בחשבון שבמקביל רצוי לשלב עיסוק בשפה השגרתית יותר באמצעות רדיו, טלוויזיה וכך הלאה.

בעיניי, היתרונות עולים על החסרונות בגלל שספרי ילדים הם מעניינים יותר מהספרים שנכתבו במיוחד ל”עולים חדשים” מבוגרים בהולנד, בהם יש סיפורים קיטשיים ברמה של “היפים והאמיצים”. ספרי ילדים יכולים לתת ידע על מיתוסים, ערכי מוסר בסיסיים, אגדות עם וכיוצא בזה, פניני מידע שערכם לא יסולא בפז. כמובן, שיש ניואנסים שלמרבה הצער כנראה שלעולם לא אוכל להבין. דברים שמקבילים ל”גששית” שלנו, למשל. אבל המסע לעבר הבנת השפה ההולנדית הוא מאוד מעניין ומאתגר בדרך הזו. אחרי כמה חודשים הגעתי ל”Pietje Bell”, ואפילו נסעתי כמה ימים ברכבת בליווי האומניבוס של “Jip en Janneke”. בשלב כלשהו היה לי הכבוד לקרוא את “Pluk van de Petteflet”. כל אלה ועוד הם לדעתי נכסי צאן ברזל של התרבות ההולנדית המודרנית.

כדי לשלב כתיבה באופן פעיל, אני משחקת עם חברים שבץ נא בהולנדית, כותבת סיפורים קצרים, מתרגמת שירים מעברית ומתכתבת במיילים ובוואטסאפ עם חברים. על דיבור אני עדיין מתאמנת על הולנדים תמימים וישרי דרך שנקרים בדרכי בכל הזדמנות, ועם חברים, או מול הרשויות בטלפון וכולי. כנראה שאין שיטה מושלמת לדעת שפה זרה, בטח שלא בתור מבוגר שמהגר למדינה אחרת. ויש טעויות שילוו אותי עוד הרבה שנים ואולי תמיד, הרי למה שירותים זה יחיד בהולנדית [is ולא zijn] וגם משקפיים? איך אפשר לתרגם ביטויים כמו “על הפנים” או “קושר כתרים” בצורה שבה הם יישארו קצרים וברורים? לחלק מהשאלות או לא יהיו לי תשובות אף פעם, אבל אמשיך לנסות.

כמה ספרים מומלצים:

Agent en Boef, Tjibbe Veldkamp

סדרת ספרים הומוריסטיים הכתובים בשפה אטרקטיבית לילדים ומופיע בהן אותו סיפור מסגרת: Agent שומר על Boef, שמצליח לברוח בדרכים לא דרכים ולהכניס את העיר כולה למערבולת של תעלולים. לאחר תלאות ובעזרת הכלב המשטרתי, מצליח Agent לתפוס את Boef ולהכניס אותו חזרה לתא. הם תמיד נשארים ביחסים ידידותיים והספר מסתיים בשאלה “morgen weer?”

De jongen die altijd te laat kwam, John Burningham

בורנינגהם כתב כמה וכמה ספרי ילדים מוצלחים במיוחד. השילוב של האיורים משובבי העיניים והטקסט שקל לילדים לזכור ולקרוא את הסיפור ביחד עם הקורא הוא הצלחה גדולה. אלברט יוהן וידרמן יוצא כל יום לבית הספר כדי להחכים. בדרך הוא נתקל באתגרים שונים ופותר אותם בתושייה. למרבה הצער, המורה דורש שתלמידים יגיעו בזמן בכל מחיר ולא מאמין לסיפורים של אלברט. עד שאחד הסיפורים תופס אותו. מילולית.

Ze lopen gewoon met me mee…, Margaret Mahy

יונס הוא ילד ככל הילדים, רק קצת נמוך יותר. בדרך מבית הספר הביתה הולך אחריו יום אחד סוס יאור, החיה האהובה עליו! כל יום באים אחריו עוד ועוד סוסי יאור הביתה. הם מחכים לו בהפסקה, משתכשכים בבריכת הדגים בגינה, נחים על הדשא. כשההורים שלו מתחילים להתעייף מהאורחים הבלתי קרואים ומזמינים מכשפה שתפתור את הבעיה, הם ממהרים עד כדי כך שהם לא מקשיבים לאזהרותיה באשר לתופעות הלוואי של הפתרון.

מוקדש לתמר צוק ז”ל, שלימדה אותי רבות על האהבה לספרי ילדים.

*geen dienst – לא בשירות, כלומר קו שלא נמצא כרגע בשימוש.

**vanmiddag – היום בצהריים.

הדפסת כתבה