קהילות ישראליות נשיות בהולנד – יום האישה 2020

לפני 15 שנה כשעברתי לגור במאסטריכט, אחד הדברים שממש הטרידו אותי הוא הפרידה מהחברות שלי בארץ. לרבות מאיתנו יש את החברות האלה שתמיד שם כשאת צריכה עיצה טובה, כתף לבכות עליה או שותפות לבילוי משוגע עם צחוק עד דמעות, כל מה שאת צריכה זה להתקשר או היום לשלוח וואטסאפ, והן מתייצבות. עם חברות את יכולה לדבר על הכל בלי לעשות חשבון: לקטר על בן-הזוג והילדים, על כאבי המחזור, על הרעיון החדש שלך לעסק או על הסדרה הזו בטלוויזיה שהיא ניקוי ראש אמיתי בסוף היום. מעגל נשי הוא גם מקום לשאול שאלות בלי להתבייש, תמיד יושיטו לך יד, יכוונו, יסייעו במידע שימושי ופרקטי, ובמעבר לארץ חדשה כל כך צריך מעגל כזה. הפתרון שלי לבעיה היה מאוד פרקטי, מספר שבועות אחרי שהגעתי, הזמנתי אליי את כל הבנות הישראליות לערב בנות אצלי בבית. כל אחת התבקשה להביא משהו לאכול. היה נעים וטעים, ומאז זה כבר הפך לדרך קבע. הפורמט משתנה – בבית או בחוץ, עם סיבה (יום הולדת, Baby Shower) או סתם כי צריכות להתאוורר. הקבוצה הזו מלווה אותי כל הזמן, והקשרים שנוצרים הופכים הרבה פעמים לחברויות קרובות. 

5 נשים הולנדיות שכדאי לכם להכיר

בשנתיים האחרונות, בעיקר בפייסבוק, אבל לא רק ישנה התארגנות נשית של קהילות נשיות שמתארגנות לא רק בעולם הוירטואלי, אלא יוצאות ממנו למיפגשים ומשם נוצרות חברויות. לקראת יום האישה הבינלאומי 2020 רצינו לספר על הקהילות הנשיות הישראליות בהולנד:

קהילת ישראליות בהולנד – בית חם לישראליות שגרות בהולנד

קבוצת הפייסבוק ישראליות בהולנד נפתחה בחודש נובמבר 2017, “בעקבות פוסט שובינסטי בקבוצה אחרת שהכעיס נשים רבות, ויצר את הצורך במרחב ייחודי עבור נשים ישראליות בהולנד בתוך הקבוצה הגדולה הזאת של ישראלים בהולנד.” מאיה יערי התקשרה לאיילת ון קמפן-ארבל אחרי שקראה את הפוסט, וביקשה ממנה עזרה בפתיחת הקבוצה, לאחר מכן הצטרפה אליהן גם גילי ואן-אמן-גנור. כשמאיה עזבה את הולנד הצטרפה לצוות הגר שפיר. כיום מונה הקבוצה כמעט 800 נשים, והיא פעילה באופן יומיומי כאשר הצוות, דואג לשמור על שיח מכבד ואווירה חיובית, ומוודא שיש מקום הבעה בטוח לכולן. רוב החברות הן ישראליות שגרות בהולנד ומנהלות בתים, לימודים, משפחה, קריירה וחיים, שעומדים בפני אתגרים די ייחודיים להן. בקבוצה מגוון רחב של גילאים, מצבים משפחתיים, עיסוקים, השכלה ותחומי עניין. “אנחנו פרוסות על פני כל הפרובינציות בהולנד. כל אחת היא עולם מלא ושונה, אבל השפה העברית ועצם היותנו ישראליות (עם או בלי דרכון כחול) זה דבק נהדר ובסיס לשיתופי פעולה, חוויות ורשת תמיכה חברתית במקום זאת המשפחתית שברוב המקרים חסרה לנו.” מספרת איילת.

מי יכולה להצטרף? איך זה עובד?

“נשים ישראליות שחיות בהולנד, או לקראת מעבר וודאי. הקבוצה שלנו עובדת כמו כל קבוצת פייסבוק סגורה, יש תקנון וכל מי שמבקשת להצטרף מקבלת שאלון, שם היא מתבקשת לאשר שתקרא אותו.

שלושתנו, גילי הגר ואני בשיתוף פעולה כמעט יומיומי ובהתייעצות והעברת מידע רלוונטי בכל פעם שיש בכך צורך.”

האם פעילות הקהילה יוצאת מחוץ למדיה הדיגיטלית?

“יש חברויות שנוצרות אבל גם התארגנויות התארגנות לסייע לחברות קבוצה שפנו לעזרה. זה שהכי ריגש אותי היה איסוף שקיות חלב אם בשביל תינוק שלא קיבל מספיק ממנו וניזקק לתוספת. נשים שאבו ותרמו באהבה ומילאו צידנית בשקיות ובשותפות מדהימה. היתה גם ההתארגנות המדהימה כשבחורה שהגיעה לבדה מהארץ גלשה למצב חירום נפשי והיתה בסיכון ממשי לשלומה. הכנסנו את חדר המצב של משרד החוץ לתמונה, והקבוצה תמכה במידע והיתה בקשר עם אותה בחורה ועם המשפחה בישראל.”

5 נשים ישראליות שהמציאו את עצמן מחדש בהולנד
שש נשים ישראליות מעוררות השראה בהולנד

ניפגשות בסלון – הרצאות וסדנאות בסלונים בייתים

כשמורן ששון פרוכטר סיפרה לנעה ברום שהיא מאוד רוצה להעביר הרצאה אבל אין לה מקום, והיא אוטוטו חוזרת לארץ, היא הזמינה אותה אליה להרצות אצלה בסלון. נשלחה הזמנה לכל נשות האזור ולסלון של נעה הגיעו כעשרים נשים שלא כולן הכירו אחת את השנייה. בסוף ההרצאה בזמן שסיכמו נשאלה השאלה למה לא לעשות את זה שוב? באותו לילה נעה כתבה לקהילה הודעה והזמינה אותם לעוד פגישה, ומכך נולד הקונספט של מפגשים בסלון. המיפגש הראשון היה פתוח לכולם, אך לאחר שגם הגבר היחיד שהגיע עזב, נוצרה קהילת נפגשות בסלון. מתוך המשתתפות במיפגש הראשון שלוש נשים התנדבו לארח מיפגש, וזה התחיל להתגלגל.

מאז הקהילה נפגשת אחת לחודש, בכל פעם בסלון אחר, כאשר המארחת אמונה על התוכנית, הרישום והשתייה. כל משתתפת מביאה משהו טעים לנשנש וככה זה קורה, בכל פעם בנושא אחר. היו מפגשים על חשיבותה של הקשבה, סטיילינג טיפולי, איך הצבעים משפיעים עלינו, ועוד. מספר המשתתפות נקבע ע”י המארחת, לפי גודל הסלון שלה. את כל זה מנהל צוות של ארבע נשים: נעה ברום, אדווה מולר, ענת רצאבי, ופז ארבל אשר מאתרות את המארחות ובונות את התוכנית. התקשורת עם חברות הקהילה מתבצעת דרך הוואטס אפ, יש כבר הרצאות מתוכננות עד לחודש ספטמבר. הדגש הוא על מרחב של נתינה ללא ביקורת, כל אחת עושה כפי יכולתה ועם הרבה פרגון. נעה מציינת: “המיפגשים הם ללא עלות, מתקיימים מפגשים בנושאים שמעניינים את המרצה, בין אם זה על התחביב שלה או שהיא בעלת מקצוע ומדברת מנסיונה המקצועי בתחומים שונים. אנחנו לומדות מכל אחת”.

כמה נשים חברות בקהילה? ואיך אפשר להצטרף?

“בקהילה חברות כ-60 נשים, בד”כ חברה מביאה חברה, שרוח הדברים מדברת אליה. אנו מזמינות נשים נוספות, מכל מקום בהולנד. כל אחת שחושבת שזה מקום שמתאים לה, הן כמשתתפת והן כמארחת-מרצה, מוזמנת לצור קשר. למי שרוצה להרצות, אנחנו ממליצות להשתתף בפעילות אחת או שתיים, כדי להבין את רוח הדברים, לפני שאת מארחת להרצאה. אנחנו נגיע לכל מקום בהולנד אליו תזמינו אותנו”.

“זזה” – קבוצת תמיכה לאורח חיים בריא

במאי האחרון הרוכסן של השמלה האפורה המדהימה של קריסטינה סלמן לא נסגר, היא שיתפה את החברות בקבוצת הפייסבוק ישראליות בהולנד בתסכול שחשה, וביקשה עזרה וטיפים אורח חיים בריא, העזה והורדה במשקל שיתנו לה דחיפה להתחיל בשינוי ולהתקדם. תוך כדי כתיבת הפוסט עלה לה רעיון של פתיחת קבוצת תמיכה בדיוק למטרות אלה, וכך נוצרה הקבוצה “זזה”. בעקבות הפוסט פנו אליה נשים רבות, וכך קמה הקבוצה בסוף מאי 2019  שכללה בהתחלה כ-20 נשים. כיום הקבוצה מלכודת מגרעין של שמונה נשים, אשר נפגשות פעם בשבוע לשיחת סקייפ, ביום קבוע. קריסטינה מנהלת את הקבוצה, אליה הצטרפה יעל גולן אשר מספקת מידע מקצועי בנושאים שונים הקשורים לאורח חיים בריא. לזזה יש קבוצת וואטסאפ, המשמשת לקשר יומיומי בו חברות הקבוצה מעודדות אחת את השנייה ומסייעות גם ברגעי משבר. 

ספרי לנו קצת איך מתנהלות הפגישות שלכן

“אנחנו מתחילות בסבב עדכונים שכל אחת מספרת במספר דקות  איך עבר עליה השבוע : השיחות הן לא רק על מה אכלנו, אלה על קשיים שאנו נתקלות בהם, על הצלחות וכישלונות, על החיים שלנו. אחרי סבב עדכונים אנו עוברות לשיחה בנושא שלשמו התכנסנו .בסוף המפגש נבחרת תורנית מים שמזכירה לשתות מים במשך היום לאורח השבוע, ובכל מיפגש נקבעים יעדים לשבוע הקרוב. הקבוצה הפכה לחלק מהיומיום שלה, לחלק מהבנות יש תוצאות מדהימות של שינוי אורח החיים וירידה במשקל. אנו עוברות משברים אישיים וקבוצתיים ומתגברות עליהם יחד.”

קריסטינה מוסיפה: “במסגרת הפגישות אירחנו נשות מקצוע ישראליות שמתגוררות בהולנד, אשר הרצו לנו על נושאים שונים שקשורים לאורח חיים בריא, הנפש והרוח והכל בהתנדבות ובאהבה: גלית האן, רותי שלו, ספי ספיר-בן-דרור ועוד. 

אורח החיים שלי הפך לבריא יותר, אני שותה יותר מים, אני שמה לב למה שאני מכניסה לפה, אני בתזוזה כי אני זזה, למרות שעדיין לא הורדתי את עשרה הקילוגרמים המיוחלים, והרוכסן של השמלה המהממת שלי נסגר בקושי אני בדרך הנכונה. אנחנו ״זזות״ בדרך הנכונה ! כיף לחכות לערב המפגש עם הנשים המדהימות שבקבוצה שהפכו חלק מהחיים אחת של השניה !” 

אם ברצונך להיצטרף לקבוצה , אנא פני לקריסטינה סלמן

חזלך- בית לנשים ישראליות בהולנד

אחרי ששירה ריכטר עברה לגור בהולנד, ולא מצאה עבודה כמעצבת פנים, היא התחילה ללמוד את הנושא של הקמת עסק עצמאי בהולנד. אחרי שנתיים, אחרי שצברה ידע רב והיתה בקשר עם אנשים נוספים באותה סיטואציה, היא חלקה איתם מהידע שלה, וזיהתה שיש עוד נשים ישראליות כמוה, שמנסות להקים עסק. עם הזמן ראתה את צורך של רבות לתחושת שייכות ומעגל תמיכה רחב יותר. כאן נולד הרעיון של חזלך, יצירת מעטפת חמה, מלווה, יוצרת, משותפת לנשות הקהילה שתיתן את תחושת שייכות ועזרה הדדית, שתעשה טוב על הנשמה  צעד אחד קדימה ואז אפשר לדבר על העסק… 

גם שירה פנתה לפייסבוק, וסיפרה שהיא רוצה להקים מיזם לנשים, כחמישים נשים הגיבו לפוסט, נערכו שיחות ומיפגשים, היה חשוב לה לשתף ולשמוע. דניאל בנסקי ואיילת קליין הצטרפו אליה, ממש מהאירוע הראשון ויחד הן סללו את הדרך. לאחרונה הצטרפה רותם שניידר, ויחד ארבעתן מניעות את חזלך.

נכון להיום חברות בקהילה מעל 400 נשים, כל אישה ישראלית שמתגוררת בהולנד, אשר מעוניינת ביצירת קשרים חברתיים או מקצועיים מחוץ למסכים מוזמנת להצטרף. דף הפייסבוק משמש כלי להעברת מידע על האירועים כמו לוח מודעות וירטואלי לפעילויות המתקיימות, ומקום לבניית הקהילה עצמה. בקבוצה לא מתקיימים דיונים או התייעצויות, אלא רק מידע על אירועים בקהילה ואיך ליצור חיבורים אחת עם השנייה. הן מספרות:

“סוגי המפגשים משתנים על פי התכנים הכוללים מפגשי תרבות, אירוע נטוורקינג – נוגע בכל מה שקשור לאורך החיים בהולנד ולשיפור איכות החיים שלנו פה, עזרה במציאת הכיוון האישי שלי וליווי עיסקי בהמשך, אנחנו ממש בונות תוכניות שונות שיכולות ללוות כל אישה בכל שלב שלה בחיים פה בהולנד, החזון הוא להקים מרכז קהילתי פיזי שאפשר פשוט לבוא אליו. אנו קוראות לכולן לצאת מהמסכים ולפגוש אחת את השנייה באופן מציאותי. חשיבות של קהילתיות ולחזור למקורות של תמיכה הדדית בכל צורך שיש.”

הריוניות ואמהות לקטנטנים בהולנד

גם קהילת הריוניות ואמהות לקטנטנים בהולנד נוצרה בעקבות פוסט בפייסבוק, רוני בראל וליאת שושן מספרות: 

“הגענו אחת לשנייה לגמרי במקרה דרך פוסט בפייסבוק שעסק בהריון. שתינו היינו אז בהריון – לא מכירות אחת את השנייה כלל. באחת הקבוצות של הישראלים בהולנד מישהי שאלה הקשורה להריון, לאור ריבוי התגובות וההבנה שיש עוד לא מעט ישראליות בהריון פה בהולנד, רוני כתבה כתגובה “תאמינו לי, צריך לפתוח פה קבוצת תמיכה לישראליות הריוניות”. ליאת שראתה את התגובה ישר קפצה על ההזדמנות, פתחה קבוצת וואטסאפ צרפה את רוני ועוד שתי ישראליות שידעה שהן בהריון ומשם כל השאר זה היסטוריה.”

השמועה פרסה כנפיים ועוד נשים ביקשו להצטרף ולצרף חברות. הקבוצה היא דינאמית מצטרפות אליה נשים בהריון ויוצאות נשים שכבר ילדו. עם הזמן ואחרי שהקבוצה הראשונית ילדה נפתחה קבוצה נוספת לאימהות לקטנטנים בהולנד, כאשר קבוצת ההריוניות ממשיכה להתקיים במקביל. בכל קבוצה יש כ-50 נשים כאשר ישנה תחלופה לפי הרלוונטיות של הקבוצה בשלבי החיים של כל אחת. ההצטרפות פתוחה לכל ישראלית שגרה בהולנד שנמצאת בהריון או אחרי לידה שמחפשת קהילה, וקבוצת השתייכות שיכולה לתמוך בה בתקופה כל כך מאתגרת במיוחד במדינה זרה.

רוני וליאת מנהלות את הקבוצות בפועל, אך כולן חופשיות ליזום אירועים ומפגשים ולהעלות תכנים ושאלות לדיון. הן מספרות:“רוב התקשורת בין החברות מתקיימת דרך קבוצות הוואטצאפ (המאוד פעילות) שלנו. אנחנו בעיקר מהוות רשת תמיכה ומקור מידע לנושאים רבים ומגוונים שקשורים בהריון, לידה, הורות והורות בהולנד. הקבוצות הן מתחם בטוח ומקבל, נשים מתייעצות בנושאים רבים ומגוונים וכולן תורמות מהניסיון והידע שלהן.” 

האם יש פעילות מחוץ לקבוצות הוואטסאפ?

“בתקופת ההריון ובחופשת הלידה נפגשנו המון, כמובן שעם הזמן תדירות המפגשים ירדה כי רובנו חזרנו לעבוד, אך עדיין מתקיימים מפגשים, גם במהלך היום עם הילדים וגם בלילה רק האימהות. אנחנו קבוצה גדולה ובתוכה  נוצרו חברויות לפי מיקום מגורים, תחומי עניין, גילאי הילדים וכו.. המפגשים נעשים גם באופן עצמאי ולא רק כמשהו מאורגן.” “אחד המפגשים המרגשים והיעלים היה ערב מידע בו נפגשו נשים שילדו לא מזמן בהולנד עם נשים בהריון וסיפרו על החוויה, שיתפו טיפים ומידע על המערכת המקומית ותהליך הלידה בהולנד. בנוסף האמהות הטריות ענו על שאלות רבות, והיו אוזן קשבת ומקור הרגעה לחששות של ההריוניות. הדבר הכי מדהים היה שאותה קבוצה של הריוניות עשתה מפגש דומה כעבור כמה חודשים אחרי שכבר ילדו עם הריוניות חדשות!! אנו מקוות שמפגשים מסוג זה יהפכו למסורת!” 

יש עוד משהו שתרצו לספר?

“שתינו מגיעות מתחום החברה והקהילות: רוני היא בעלת תואר שני בלימודי נשים ומגדר, עסקה בעברה בהעצמת וקידום נשים ממגזרים שונים, וליאת בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית קהילתית ועסקה בעברה בהקמה והנחייה של קבוצות קהילתיות. כנראה שהשידוך לא קרה במקרה. שתינו מודות על הקבוצות הללו ומרגישות שההריון והלידה לא היו אותו הדבר בלעדיהן. מעבר למידע והתמיכה שנתנו לנו, הן נתנו לנו תחושת שייכות, רשת בטחון וחברות שכל כך היו חסרים  לנו פה רחוק מהבית.”

יום האישה הבינלאומי הוא לא סתם יום, לפרחים ומתנות. מאחלת לכל הנשים באשר הן, שתמצאו את הקהילה שתעניק לכן את התמיכה שאתן זקוקות לה, ולא פחות חשוב שתמצאו את הדרך להעניק את אותו הדבר לסובבות אתכן. כל אחת מהקהילות עליהן כתבתי תשמח לצרף חברות חדשות! מכירות עוד קהילות כאלה – ספרו לנו עליהן.

הדפסת כתבה