מבחני האינטגרציה שאותים נדרשים זרים לעבור (inburgering) מעוררים ביקורת בהולנד. “שאלות משונות על מו ממרוקו, חצי מאוכלוסיית הולנד הייתה נבוכה”
לאחרונה נשמעת בהולנד ביקורת רבה על מבחני האינטגרציה (inburgeringsexamen) ועל קורס האינטגרציה (inburgeringscursus) שאותם נדרשים לעבור זרים שקיבלו אשרת שהייה בהולנד ומעוניינים לשדרג אותה לתושבות. כך עולה למשל מתוצאות משאל שנערך על ידי העיתון החינמי Metro.
ארגון VluchtelingenWerk, המבוסס ברובו על פעילותם של מתנדבים, ופועל למען שילובם של פליטים במערך החיים בהולנד, יצר לצורך ניסוי גרסה מקוצרת של מבחני האינטגרציה הנוכחיים המונהגים בהולנד. במבחן הניסוי הופיעו שאלות כגון “איזו מושבה הולנדית זכתה לעצמאות מעט לאחר תום מלחמת העולם השנייה?” ו”האם מלך ספרד ששלט בתקופתו של המלך ווילם ואן אורנייה היה קתולי או פרוטסטנטי?”. היו במבחן גם שאלות על היכן מתגורר מלך הולנד הנוכחי ולאן הולך הכסף המשולם למס ההכנסה.
64% מהנבחנים בגרסת הניסוי נכשלו. מן התוצאות עולה כי השאלות אינן מותאמות לרוח הזמן, והידע אותו מתבקשים המהגרים להפגין אינו ידע המשרת זרים בבואם להיטמע באורח החיים בהולנד. דובר הארגון ציין כי מבחן הניסוי נועד להראות כי חלק מן השאלות במבחן אינן טובות מבחינה איכותנית וכי “השאלות ניתנות לפרשנות מכמה וכמה זוויות ויש יותר מתשובה אחת אפשרית”.
האן אנטזינגר (Han Entzinger), מרצה ללימודי אינטגרציה והגירה באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, אשר קרא את השאלות המופיעות בבחינה, אמר כי חלקן גרמו גם לו לקמט את מצחו בפליאה. “מבחן אינטגרציה אמור לבחון ידע בסיסי של החוק המונהג במדינה וכן ידע בסיסי בגיאוגרפיה והיסטוריה ולא להציג שאלות שפותחות נושאים לדיון, כגון איך מתמודדים עם מצב שבו אמך הופכת להיות דמנטית”.
בין הנכשלים במבחן היה הסופר רודאן אל גלידי (Rodaan Al Galidi). אל גלידי, שהגיע להולנד מעירק כמבקש מקלט, הוציא לאור כמה וכמה ספרים בהולנדית ולאחרונה אף זכה בפרס האיחוד האירופי לספרות הולנדית על ספרו “האוטיסט ויונת הדואר”. בראיון שנתן בתוכנית הרדיו של חייס סטאברמן ברדיו NPO2, הוא מתח ביקורת על השאלות: “לא היה במבחן שום דבר על וינסנט ואן גוך, אופניים, טחנות רוח, כיכר דאם או תעלות, אלא שאלות משונות כמו ‘מו, שהגיע ממרוקו, מקבל קיצבת מחיה חודשית. הוא רוצה לשלוח את בנו לגן, מי משלם על כך?’ או ‘מו ואמאל מתגוררים בדירה של הדיור הציבורי. אם שכר הדירה גבוה מסכום הקצבה, מה קורה אז?'”. לפני השאלות מוקרנים סרטוני וידאו שאמורים לספק את התשובות. “אני חושב בכנות שחצי מאוכלוסיית הולנד הייתה ממש נבוכה לראות את הסרטונים האלו. אני תוהה מה מהגרים מרוקאים חושבים כשהם רואים כיצד הם משתקפים בסרטונים ובשאלות הללו”.
אל גלידי מציין בין היתר כי היו במבחן כעשר שאלות שרק נשים יכלו לענות עליהן: “אין לי מושג מתי אישה מקבלת מחזור אחרי שהפילה את תינוקה, בגלל שאף פעם לא הייתי בהריון – ואת זה אני יכול אפילו להוכיח”, הוא מעיר בציניות.
אל גלידי אף מלין על פרק הזמן הקצר המוקצה לפתרון המבחן, 45 דקות בסך הכל. “תשע שנים התגוררתי במרכז קליטה לפליטים עד שהצלחתי להוכיח כי אני זכאי למעמד של מבקש מקלט. על מנת להוכיח שאני זכאי למעמד של תושב, נותנים לי 45 דקות, משונה, לא?”
מאז 1 בינואר 2013 מונהגים בהולנד מבחני אינטגרציה המורכבים מהבנת הנקרא, הבנת הנשמע, הבעה בכתב, הבעה בעל-פה והכרת אורח החיים ההולנדי. מי שקיבל אישור שהיה בהולנד אחרי 1 בינואר 2015 נבחן בנוסף גם בהכרת שוק העבודה בהולנד.
(מקור: Metro, Volkskrant, NPO2)
תמונה: Unox Nieuwjaarsduik Scheveningen 2013, by Maurice, Flickr, CC License
הדפסת כתבה
