למה לי אינדהובן… יומנה של סטודנטית לעיצוב

תמיד ששואלים אותי בארץ “איפה את לומדת?” אני אומרת “בעיר של PSV ” כי כנראה aבישראל אוהבת הכדורגל, הקבוצה ידועה ומוכרת יותר מהעיר בה היא ממוקמת.
אבל לאנשים שיש להם קשר לעולם העיצוב , איינדהובן מוכרת מאוד ובעיקר בגלל האקדמיה לעיצוב שנמצאת בה (ואולי גם בגלל פיליפס) ואז, התשובה ל”איפה את לומדת” מתלווה ב”וואו”, “אני מקנא” ו”איזה כיף לך” (בחוגים מסויימים…).

האקדמיה לעיצוב באיינדהובן היא מהנחשבות במוסדות הלימודים לעיצוב מוצר באירופה כשעולה עליה בימים אלו רק בית הספר “סיינט מרטינס” בלונדון.
היא אומנם עיר גדולה על המפה וזאת בשל פרברי המגורים הרחבים שלה אבל באותה מידה יכול להתקבל הרושם שהיא קטנה אם מגיעים אליה ברכבת ישירות למרכז העיר….

בניגוד לתל אביב, העיר בה נולדתי וגדלתי ההיצע לצעירים אינו גדול אז די משעמם פה למען האמת, ומצד שני –זה כנראה יתרון כי זה מעולה ללימודים!

בשנתיים ומשהו מאז עברתי לגור מחוץ לבית ההורים ווהתחלתי את לימודי התואר במדינה זרה למדתי על בשרי הרבה מאוד דברים ,בין היתר מצאתי את עצמי לומדת על התרבות ההולנדית או ליתר דיוק, עד כמה היא שונה מהתרבות הישראלית.
אבל, מסתבר רבותיי שאיינדהובן היא בירת העיצוב ההולנדית וזה יתרון עצום לסטודנטית כמוני ללימודי עיצוב, בעיקר שכבירת עיצוב היא מארחת אירועים שונים וייחודיים במהלך השנה שמושכים קהל לא רק מבית הספר אלא מרחבי המדינה כולה ומדינות הסביבה.

ככזו, מארחת איינדהובן כמו בכל שנה את” שבוע העיצוב” היוקרתי ! אירוע שמושך תשומת לב עצום בקרב קהילת המעצבים והסטודנטים ועל כך אספר בהמשך, בפוסט נפרד.
על מה כן אני רוצה לספר הפעם?
ובכן, איינדהובן היא מן הסתם, גם משכנם של אמנים ומעצבים צעירים שיוזמים אירועים, בתי עסק וגלריות מיוחדות במקומות מקוריים ברחבי העיר. אחת מקבוצות הצעירים הללו היא חבורה ששמה “we make carpets” אשר באוקטובר (ובצירוף מקרים לא מפתיע במקביל לשבוע העיצוב ההולנדי!) תחגוג 5 שנים להיווסדה.

הקבוצה מציגה, כפי שניתן להבין משמה, שטיחים . אבל מדובר לא סתם בשטיחים שכן שלושת המייסדים הצעירים של הקבוצה משלבים דרכי ייצור מסורתיות ונקודת מבט ביקורתית על החברה הצרכנית וכל זאת דרך מדיום בלתי שיגרתי : מרבדים מחומרים שונים ומשונים .

התערוכה החינמית שנפתחה לא מזמן באזור התעשייתי לשעבר של איינדהובן תרוץ עד ה – 26 לאוקטובר ומציגה בחלל תעשייתי לא גדול במיוחד חדר המרוצף בשטיחים (שניתן לכנותם יותר כפסיפסים) שהכנתם הייתה כרוכה ביצירתיות, יד יציבה וסבלנות אין קץ. מה שמייחד את הפסיפסים האלו הם החומרים הייחודיים מהן הם עשויים, כגון גפרורים, סכו”ם פלסטיק צבעוני, חיילי צעצוע ועוד ועוד. מרהיב ומעורר השראה כך שאפילו רק בגלל זה שווה לקפוץ לאיינדהובן לאחה”צ של השראה וגילויים.

הגלריה בה מוצגת התערוכה, ממוקמת ב – strijp S ששימש כאזור מפעלים המוסב לאט לאט לאזור בילויים אלטרנטיבי ואזור מגורים שמושך מעצבים ואמנים וממוקם ליד תחנת הרכבת Eindhoven bukalan , כך שגם מאפשר גישה נוחה למקום שכבר בחודש הבא יתמלא בעוד אירועים ותערוכות שבהחלט כדאי לסמן ביומן.

למי שמתעניין, הנה הקישור לאתר התערוכה והקבוצה : We make Carpets

בפוסט הבא: חוויות נוספות מלימודי התואר ואירועי שבוע העיצוב ששווה לבקר בהם.

שחר ליבנה

הדפסת כתבה