עיריית אלמרה: המטיף האנטישמי לא רצוי
ראשת עיריית אלמרה, אנה-מארי יוריטסמה (Annemarie Jorritsma) פנתה בבקשה לממשלת גרמניה לשלול את אשרת הכניסה להולנד של השייח’ הסעודי עיסאם אלעוואד, שמתכוון להגיע לעיר על מנת להשתתף שם בכינוס התרמה בן שלושה ימים שיחל ביום שישי הקרוב. הבקשה לאשרה הוגשה דרך גרמניה ואושרה.
באסיפת מועצת העירייה אשר התקיימה ביום חמישי האחרון, אמרה ראשת העיר כי השייח’ מוכר לרשויות המודיעין וידוע בנאומיו ובמסריו האנטישמיים. הוא אמור לנאום בכנס נוסף שיתקיים בקרוב באוטרכט.
“אנו מקווים כי משרד החוץ הגרמני ייעתר לבקשתנו ויבטל את אשרת הכניסה. איננו מקדמים בברכה את בואו של השייח’ להולנד”, אמרה ראשת העיר.
דברים דומים אמורים גם לגבי בואו של האימאם הבלגי-מרוקאי, טאריק איבן עלי, אשר מגיע מטעם עצמו להשתתף בכנס באלמרה.
רוב חברי מועצת העיר תומכים בדעתה של ראשת העיר. לתחושתם, בואם של השייח’ והאימאם מהווה איום ופוגע בסטטוס קוו השורר בעיר. מועצת העירייה מתנגדת להזמנות שכאלו, הנעשות על ידי הנהגות מסגדים. מנהיגי המסגד שהזמינו את השניים התכנסו לדון בעניין. תגובתם בנושא לא ידועה.
מקור: www.nu.nl
רשות השידור משתלטת
שתי התפתחויות חשובות עומדות על הפרק בנושא השידור הציבורי בהולנד: מזכיר המדינה לענייני חינוך ותרבות, סנדר דקר (Sander Dekker), הגיש לממשלה הצעה חוק שלפיה רשות השידור ההולנדית (NPO) תקבל לידיה את סמכות ההחלטה הבלעדית בכל הקשור לתוכן השידור הציבורי בהולנד, על חשבון זכייניות קטנות יותר. ההצעה תידון לאחר הקיץ.
ההתפתחות השנייה קשורה למידע שדלף לאחרונה לתקשורת ולפיו הנהלת רשות השידור ההולנדית מגבשת מהלך של שינוי מדיניות שיעצים את כוחה. על פי התוכנית, ירוכזו כל התכנים במקום אחד והזכייניות הקטנות לא תהיינה רשאיות להשתמש בפלטפורמות שידור אלטרנטיביות כגון יוטיוב, ערוצי מדיה חברתית או אתרי אינטרנט עצמאיים לצורך שידור תכניהן. גם נושא התקצוב של הזכייניות הקטנות יהיה תחת פיקוחה של רשות השידור ולזכייניות לא תהיה סמכות להחליט לגבי אופן חלוקתו וניהולו.
אבל הזכייניות והצופים שלהן לא מתכוונים לשתוק. כ-3.3 מיליון צופים רשומים כחברים באיגודים השייכים לזכייניות הקטנות AvroTros, OmroepMAX ו-VPRO, המפיקות ומשדרות תוכניות בערוצי השידור הציבוריים NPO1, NPO2, NPO3. עצם החברות היא הבעת תמיכה בזכיינית, הפונה לרוב לקהל מסוים, והחברים יכולים להשפיע על התכנים באמצעות מועצות.
רלוס בראוסמה (Relus Breeuwsma) מאיגוד צופי AvroTros טוען כי אם תתקבל בפרלמנט הצעתו של המזכיר דקר לשינוי חקיקה, ואם יצליח המהלך לריכוז התכנים והתקציב תחת פיקוחו של גוף אחד, תהפוך רשות השידור ההולנדית לגוף ריכוזי אשר יהיה המחליט הבלעדי לגבי לוח השידורים בשלושת הערוצים הציבוריים. ככזו, היא תבקש לקבוע לוח שידורים שיהיה מכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, כך שלא ייוותר מקום לפלחי אוכלוסייה קטנים יותר (דוגמא לכך Joodse Omroep, הזכיינית לענייני יהדות – ה”ש). הוא וחבריו באיגודי הצופים האחרים מתכננים פעולות מחאה.
מקור: www.volkskrant.nl
הולנדית קשה שפה
כ-1.3 מיליון איש מקרב תושבי הולנד, שהם כ-10% מאוכלוסיית בעלי המקצוע במדינה, מתקשים בידיעת קרוא וכתוב. מספר זה מייצג עליה של כ-200,000 בני אדם לעומת השנה שעברה. ביום חמישי הקרוב יתכנס הפרלמנט לדון בצעדים לטיפול בנושא.
אחת הסיבות לגידול היא עליית תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. קשישים אינם עושים די על מנת לשמר או אף להמשיך לפתח את כישורי השפה, ואלו הולכים ואובדים עם הזמן.
סיבה נוספת היא קיומו של פלח אוכלוסייה גדול של מהגרים ובני מהגרים שכישורי השפה שלהם נמוכים מכיוון שהם אינם מדברים הולנדית בסביבתם הקרובה. הדבר מביא גם להישגים נמוכים בבתי הספר בתחום ידיעת ההולנדית. כישורי שפה נמוכים בקרב מבוגרים גורמים לקשיים רבים, החל מחוסר יכולת להקריא לילדיהם סיפורים, ועד לקושי במשיכת כסף מהכספומט ומילוי טפסים, למשל עבור מס ההכנסה.
לצד 1.3 מליון התושבים הללו, חיים בהולנד כ-250,000 אנאלפאבתים. הנזק לתקציב המדינה עקב כישורי שפה נמוכים נאמד בכחצי מליארד יורו בשנה.
שרת החינוך לשעבר, מריה ואן בייסטרוולדט (Marja van Bijsterveldt), מציינת כי במקרים רבים אנשים המתמודדים עם קשיים אלו הם מובטלים, מתקשים להשתלב בחברה, בעלי נטייה גבוהה יותר לחלות ובאופן כללי מאושרים פחות. לדעתה הפתרון נעוץ בשיפור תוכנית הלימודים בתחום כישורי השפה. יש לבנות תוכנית מקיפה שתקנה כישורי שפה החל מהגיל הרך ועד תיכון ותעניק תשומת לב נוספת לתלמידים המתקשים בקרוא וכתוב.
מקור: www.nu.nl
משרד החוץ ההולנדי מזהיר
מספר הולך וגדל של מדינות הצטרף לרשימת המדינות המסוכנות אשר לגביהן פירסם משרד החוץ ההולנדי (Ministerie van Buitenlandse Zaken) אזהרות מסע. בעיקר מדובר במדינות במזרח התיכון ובמרכז ובצפון אפריקה. כך עולה מהשוואה שנערכה על ידי NOS, חברת החדשות ההולנדית, בין מספר אזהרות המסע שפורסמו ב-2010 לעומת 2015.
ב-2010 המליץ משרד החוץ ההולנדי להימנע מנסיעה לשש מדינות. כיום מונה הרשימה 13 מדינות, ביניהן לוב, סוריה, סיירה ליאון ותימן.
ה”אביב הערבי” הוא אחד הגורמים המרכזיים לעלייה במספר המדינות המסוכנות, לצד הקמתן והתפשטותן של קבוצות איסלאמיסטיות קיצוניות כגון דאע”ש ובוקו חראם, מזג אוויר קיצוני ותחלואה.
מקור: www.nu.nl
למידע נוסף בפורטל הממשלתי: http://www.rijksoverheid.nl/onderwerpen/reisadviezen
הדפסת כתבה
