עוקץ חדש יחסית בהולנד, שמקורו בין היתר בישראל, עושה שימוש באגו וביחסים ההיררכיים בתוך חברות גדולות. הגר שפריר נעקצה בעבר ומאז נזהרת ומזהירה
מי שחווה על בשרו תרגיל עוקץ, כמו שפחתכם הנאמנה, יודע לספר שהעוקץ בצד השני יודע לפרוט היטב על מיתרי הרגש. את חלק מהתרגילים קל יחסית לזהות מראש, אבל יש גם כאלה קצת יותר מתוחכמים. הטיפ שלי מנסיוני האישי: האמת נמצאת בפרטים הכי קטנים, אל תתעלמו מהם! הסיפור הבא מדגים זאת היטב ומבהיר עד כמה חשוב לפעול במהירות ברגע שמגלים את התרמית.
“האם עודכנת כבר בפרטי העיסקה?”, על הקו היה יועץ מהסניף השוויצרי של חברה המתמחה ברכישות ובמיזוגים של חברות. העניין נשמע דחוף, אבל האיש שקיבל את השיחה באותו יום, מנהל הסניף ההולנדי בחברת השקעות שוודית גדולה שעוסקת גם היא ברכישת חברות, לא ידע דבר על כזו עיסקה. היועץ השוויצרי אינו מוכן למסור שום פרטים; “בקרוב”, הוא אומר, “תקבל מידע מפורט בדוא”ל ממנכ”ל החברה שלך”.
מאוחר יותר באותו בוקר מגיע הדוא”ל המובטח ממנכ”ל החברה בשוודיה בכבודו ובעצמו. המייל מנוסח בקצרה ובטון מרוחק מעט שאופייני למנכ”ל, הוא מודיע למנהל ההולנדי כי עומדת להיסגר עסקת רכישה של חברה בבלגיה. במייל נוסף, נותן המנכ”ל הוראה למנהל ההולנדי להעביר שלושה מיליוני יורו לחשבון בנק בבלגיה. המנהל ההולנדי עושה מה שהתבקש לעשות – ובכך עושה טעות גדולה מאוד, כך הוא מגלה בעצמו זמן קצר לאחר שהעביר את הכסף לחשבון המיועד.
עוד כתבות שיעניינו אותך:
- שיפור בשוק העבודה ההולנדי? לא ממש
- למי מגיע הכסף של יהודי אמסטרדם?
- בדרך לחתונה (ההולנדית) עוצרים בטייק אוויי
המנהל ההולנדי הבכיר נפל קורבן למה שמכונה “הונאת המנהלים” (CEO fraude), שיטת עוקץ חדשה יחסית שלפי שירותי הביטחון האירופיים הולכת ונפוצה. השיטה פשוטה מאוד: הרמאי מתחזה למנכ”ל החברה ופונה לעובד בתוך אותה חברה בבקשה להעביר סכום כסף גדול לחשבון בנק בחו”ל. כשבחברה מגלים שזה היה תרגיל עוקץ, הכסף שהועבר כבר הלך לאיבוד.
מסתבר כי השיטה הזו קוצרת הצלחה לא קטנה. הנזק הכולל שנגרם לחברות בכל העולם שנפלו קורבן לשיטה מוערך ב-2.1 מיליארד יורו, מעריך ה-FBI. באירופה, נאמד הנזק במיליארד יורו, על פי הערכת היורופול (Europol).
דיווח ראשון על שימושים בשיטה בהולנד הגיע ל-Fraudehelpdesk, עמותה להגברת המודעות הממומנת מכספי ממשלת הולנד, לפני שנה. העמותה ציינה שמחקר העלה שמקור העוקץ בישראל ובלטביה. עד כה, היוו 27 חברות מטרה, ושבע מהן נפלו קורבן. היקף התופעה רק הולך ומחמיר. על פי ה-FBI נרשמה בתקופה האחרונה עליה של כ-1,300 אחוזים במספר נסיונות העוקץ. גם היורופול מדווח על עלייה מדאיגה.
בושה ומזל
המקרה הזה קרה לפני שנה. המנהל ההולנדי שבמרכז הסיפור חש בושה עצומה. רק קומץ קטן מעמיתיו לעבודה מכירים את הסיפור, וכך הוא היה מעדיף לשמור את העניין. הוא מתבייש בכך שלא שאל מספיק שאלות, שלא התקשר לוודא את אמיתות העיסקה מול המשרד הראשי בשבדיה – בקיצור, שנפל קורבן. הוא מבקש להישאר בעילום שם, אך מוכן לספר את סיפורו ל-NRC כדי להזהיר אחרים.
“כל הפרטים היו מדויקים”, הוא מספר. המייל נחתם ב-„Skickat från min iPhone”, התרגום השבדי ל-“נשלח מה-iPhone שלי”. הטקסט הזה אמור היה להופיע שם, משום שהמנכ”ל היה בשייט באותו זמן והטקסט הזה תמיד הופיע בתחתית דוא”ל ששלח מהטלפון הנייד שלו. גם היועץ השוויצרי בטלפון נשמע אמין. הוא דיבר אנגלית במבטא צרפתי עמום ונראה שהכיר היטב את מנכ”ל החברה השבדית. הוא תיאר את המנכ”ל וסגנו במדויק. המנהל ההולנדי היה משוכנע כי היועץ השוויצרי והמנכ”ל השבדי נפגשו וניהלו מו”מ פנים אל פנים.
מתוך תחושת האמון שנוצרה, העביר המנהל ההולנדי את הסכום המבוקש, למרות שהוראה ישירה מהמנכ”ל השבדי לא הייתה עניין שגרתי. הוא לא התקשר, כאמור, למשרד הראשי בשבדיה משום שהמנטליות בחברה הייתה שלא צריך להתקשר לשבדיה על כל עניין פעוט. הוא כן ביקש מעמיתו, המנהל הפיננסי, שיהיה נוכח לצדו בעת העברת הכסף. המנהל הפיננסי היה בטוח שהוא אכן דיבר אישית עם המנכ”ל בשבדיה…
מיד לאחר שהושלמה העברת הכסף, שם המנהל ההולנדי לב למשהו מוזר: המנכ”ל השבדי חתם את הודעת הדוא”ל שלו בשמו המלא. בדרך כלל, חתם המנכ”ל את הודעות הדוא”ל שלו בשמו הפרטי בלבד. המנהל נבהל ממש רק כשבחן מקרוב את כתובת הדוא”ל של המנכ”ל: בשם המשפחה של המנכ”ל חסרה אות אחת. אז הוא כבר הרים טלפון לשבדיה וחששו אומת: מנכ”ל החברה שלו מעולם לא ביקש ממנו להעביר מיליוני יורו ולא הייתה שום עסקה בבלגיה. המנהל נפל קורבן לתרגיל עוקץ.
זוהי שיטת העבודה הקלאסית של רמאים. הם טווים מארג מתוחכם של פרטים: הטקסט בשבדית מהאייפון, תיאור מדויק של הדמויות המדוברות. ואז הם גם עושים שימוש בעניין של כבוד ואגו, כי איך ניתן לסרב לבקשה ישירה מהמנכ”ל?
לאחר מספר שעות מלאי חששות האיר המזל פנים לגיבור סיפורנו ההולנדי. הכסף הגיע כבר לבנק בבלגיה, אך טרם הועבר לחשבון היעד של העוקץ. אפשר עדיין להשיב את המצב על כנו. קצת יותר מאוחר, לקראת סוף יום העבודה, הגיעה ההודעה המיוחלת כי הכסף הוחזר במלואו.
ואכן היה לו מזל רב, למנהל ההולנדי. “במקרים רבים חברות שנעקצו מאבדות את הכסף”, אומרים באיגוד הבנקים ההולנדי (NVB – Nederlandse Vereniniging van Banken). “מישהו בחברה עצמה הוא שלוחץ על הכפתור. לכן לזמן יש תפקיד מכריע. ככל שהנעקץ ינקוט פעולה במהירות, כך ניתן יהיה לתקן את הנזק. הבנק יכול לעזור כל עוד הכסף לא נכנס לחשבון היעד”.
ב-NVB מציינים כי מדובר בטרנד חדש יחסית ומעבר מעוקץ של אנשים פרטיים לעוקץ של חברות, כי שם נמצא הכסף הגדול.
הכסף שמצליחים העוקצים להוציא מקורבנותיהם מועבר דרך חשבונות בנק בקפריסין, סלובקיה, רומניה ופולין, אומרים ביורופול. ברגע שהכסף הוכנס לחשבון היעד, הוא מגיע לאסיה, אולם מעשה העוקץ עצמו מבוצע מישראל, על ידי ישראלים דוברי צרפתית. תרגילי עוקץ המכוונים לפגוע בחברות נפוצים ביותר בצרפת. מאז 2010 נפגעו בצרפת כאלף חברות שהעבירו לעוקציהם סכום כולל של כחצי מיליארד יורו. העוקצים הם אנשים שונים שמכירים זה את זה ומסייעים זה לזה, אולם ככל שידוע לרשויות לא מדובר בארגון פשע עם “סנדק” שעומד בראשו.
המנהל ההולנדי אינו יודע את זהותו של העוקץ. איש לא נעצר. ככל שהוא יודע, מדובר במישהו צרפתי.
הוא כן יודע לומר שהוא לא ייתן לעולם לדבר כזה לקרות שוב. החברה בה הוא עובד חידדה את נהליה בעקבות המקרה – הוא ממליץ לכל חברה לעשות זאת.
———–
אחד המוחות מאחורי הונאות המנהלים: למי מכם שאינו מכיר: קוראים לו ז’ילבר שיקלי, ישראלי שעלה ארצה מצרפת. “הכל טמון בכוח השכנוע”, אמר בראיון שנתן לסוכנות הידיעות AP. “לא קל לומר לא לבקשה שמגיעה ממנהל הבנק” – או כל מנהל בכיר אחר. שיקלי התחזה פעם גם לסוכן חשאי. אחרים לומדים לחקות את הטכניקות שלו. שיקלי רימה 33 חברות צרפתיות, ביניהן חברות מוכרות כגון דיסנילנד פריס וגלרי לפאייט. ב-2015 הורשע שיקלי בצרפת ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. למרות ששלטונות צרפת הגישו לישראל בקשה להסגרתו, הוא חי בישראל ומסתובב חופשי, משום שלצרפת אין הסכם הסגרה עם ישראל.
לקריאה נוספת:
Times of Israel http://www.timesofisrael.com/are-french-jewish-criminals-using-israel-as-a-get-out-of-jail-card
Financial Times – http://www.ft.com/cms/s/0/83b4e9be-db16-11e5-a72f-1e7744c66818.html#axzz4FKodJn4A
מקור: NRC
הדפסת כתבה
