שבועות בפתח ואי אפשר לעבור את החג הזה ללא אזכור של מוצרי חלב – במיוחד מאחר שאנחנו חיים עכשיו במעצמת גבינות!

עשר שנים! החודש אנחנו כבר עשר שנים בהולנד. החודש אני גם חוגגת 40… כך שרבע מחיי אני שוכנת במדינה השטוחה,

אז נכון שלכל אחד יש את העוגיה האהובה עליו?  אז אני כל פעם משנה… פעם זה היה עוגיות שוקולד מושלגות,

״לכבוד הקיץ שהגיע כתבתי שיר אמנם אני עוד לא מזיע, אבל איני מסתיר את תשוקתי אל העונה ששמה קץ לקור.

הימים הבהירים בחוץ מספקים לי הרבה אנרגיה. אנרגיה להכין, לעשות, לדחוף את עצמי קדימה. זה לא מובן מאליו כשחיים במדינה

שבועות מתקרב. איך אני אוהבת את החג המושקע הזה, עם ארוחות השחיתות, השמש הנעימה שקורצת בזוית העין ובעיקר הירוק שממלא

ברוכים הבאים להתמכרות הבאה שלכם! מה יותר ישראלי מחומוס-טחינה? מה יותר טרנדי מטבעוני-ללא גלוטן? מה יותר חגיגי מתוצרת בית? מה

בית של אוכל כבר אמרנו. ועכשיו משבר. הילד בן חמש ופתאום החליט שהוא מצמצם את הרפרטואר. לא רוצה לטעום ולא

בשבועות הראשונים אחרי הנחיתה בהולנד, התחלתי לשוטט בכל מקום ולחפש לי מה חדש בזמן שזוגי היה בעבודה. אחד הדברים הראשונים

כמעט חורף. כשרק הגענו להולנד אחד הדברים המופלאים שנתקלנו בהם היו פטריות. בכל מקום אחרי הגשם הם צצו, ממש כמו..פטריות.

הקיץ גווע/ חיים נחמן ביאליק הקיץ גווע מתוך זהב וכתם ומתוך הארגמן של שלכת הגנים ושל עבי ערביים המתבוססות בדמן.

שנה חלפה שנה באה אני כפיי ארימה… פוסט שלישי של ראש השנה, וואוו… חייבת להגיד שאני מופתעת מעצמי, מסתבר שאני

עד כמה קשה לחזור לשיגרה אחרי חופשה? קשה מאד! עד כמה קשה לחזור לשיגרה אחרי חופשת בטן גב בסרדינייה? כמעט

שוב הגיע הקיץ, ואיתו הגשם, המעלות הלא גבוהות במיוחד והכמיהה לחום… יחד עם זה מגיעות כמובן התלונות ממעבר לים, תלונות

אצלנו במשפחה יש מחנות. מחנה מלפפון ומחנה עגבנייה. אני במחנה מלפפון. יחד עם בני הקטן. ומה זה אומר בעצם? אם

פסח עבר, בקרוב שבועות ורק חלף לו יום השיחרור של הולנד יחד עם יום הזיכרון, יום העצמאות ה – 68

עוגיות של פסח… זוכרים את אלה עם בוטנים? ההן שזה מרגיש כאילו מישהו כבר לעס אותן קודם? או הקוקוס שמרגיש

הפעם הפוסט יהיה הפוך. כמו לתת את המתכון לחברה עוד לפני שהיא טעמה מהאוכל. למה? כי אם הייתם טועמים, הייתם