ארבעה חודשים חלפו להם מהר והגיע זמני להיפרד מהולנד, לפחות לעת עתה. איזו מדינה… אני מרגישה שפיתחתי סוג של מערכת

הגיע הזמן לכתוב קצת על האוניברסיטה, הרי לשם כך הגעתי, לא? האמת, נראה שלא ממש. לוח הזמנים שלי די פנוי,

הזמן עובר מהר ואני כבר כמעט חודשיים כאן. החודש האחרון, שכלל את תקופת החגים, היה קצת מוזר ולא מאוד קל.

עכשיו אפשר להתחיל. אני מציינת כבר שלושה שבועות בעיר ליידן, מקום שבאמת הפתיע אותי ביופיו ובקסמיו. ואיך אפשר שלא? אחרי

עכשיו, כשאבק שבוע העיצוב שוקע לו לאיטו וכפות הרגליים והעיניים מתאוששות מהמגוון העצום שאותו שבוע חושף אליו את מבקריו, אמליץ

קצת לפני שהתחלתי את הלימודים פה (בהולנד), חבר שלי (ההולנדי) תפס אותי לשיחה קצרה אך חשובה. “דניאל,” הוא אמר בטון

תמיד ששואלים אותי בארץ “איפה את לומדת?” אני אומרת “בעיר של PSV ” כי כנראה aבישראל אוהבת הכדורגל, הקבוצה ידועה

תגובתם הראשונית של אנשים לכך שאני לומדת באמסטרדם תמיד וכמעט זהה, ומאד משעשעת אותי. “נו באמת,” הם שואלים עם חצי