דאצ’ניוז: מה קורה לדם שלנו אחרי שאנחנו תורמים?

תמונה מדאיגה שקיבלה הגר בווטסאפ מחברה טובה גרמה לה לבדוק איך עובד בנק הדם ההולנדי. היא מספרת לנו על מפעל מתוחכם, ועל הדרך נותנת כמה טיפים מעשיים למי שרוצה לתרום דם ומסבירה למה לא כדאי לאכול לפני כן עוגת תפוחים עם קצפת 

בשבוע שעבר, יום אחרי שדיברתי בטלפון עם חברתי היקרה והכל היה לכאורה נהדר ונפלא, קיבלתי ממנה תמונה בווטסטאפ. הייתה זו תמונה של מנת דם. מתחתיה נכתב: “ארוחת הצהריים שלי היום…”. השבתי לה “בתיאבון”, ומפה לשם למדתי ממנה שבלילה שלאחר שיחתנו, היא הובהלה לבית החולים בשל דימום כבד שסיכן את חייה, נאלצה לעבור ניתוח חירום, ולקינוח נזקקה לכמה וכמה מנות דם.

רובנו מכירים את בנק הדם בישראל ואת ניידות הדם התרות אחר תורמים במקומות מרכזיים, או בימי תרומה מיוחדים. אבל האם אתם יודעים איך תורמים דם בהולנד? לאן פונים? מי רשאי לתרום? אילו בדיקות עובר הדם שתרמתם ומה בכלל קורה איתו?

קבלו סיור מודרך שערך ה-NRC במפעל שמציל חיים – המפעל של חברת סנקווין (Sanquin), יצרנית תרופות והמפעילה של בנק הדם בהולנד. בסוף הסיור נצייד אתכם במידע מעשי לגבי תרומת דם. והכי חשוב: פתחו את היומן ורשמו: 16 ביוני 2016 הוא היום הבינלאומי למען תורמי הדם.

לא בכדי אני משתמשת במילה “מפעל”, ולא רק “בנק דם”. הנה כך מתאר זאת כתב ה-NRC בתחילת הכתבה:

“בלב אזור התעשייה במערב אמסטרדם נמצאת מזקקה לא מוכרת. ניתן לזהות אותה בזכות מיכלי הענק הניצבים לצידה. אין שם ארובות, אש או עשן ולא נשמע מכיוונה כל רעש. רק צליל רחש, זמזום חרישי שנפלט מהמיכלים הענקיים מעיד שעובר בהם חומר נוזלי כלשהו. בתוך המבנה, בינות למיכלים עשויים מפלדת אל-חלד שיוצאים מהם צינורות, עובדים נשים וגברים. הם לובשים סרבלים כחולים ולבנים, שנועדו לשמור על סטריליות. לא מזקקים כאן נפט, אלא פלזמה המופקת מדמם של בני אדם. ה’מזקקה’ של בנק הדם של חברת סנקווין מספקת כמה עשרות סוגים שונים של מוצרי דם. המוצרים הללו מופקים מדמם של 370,000 איש מכל רחבי המדינה, שתורמים מדמם לפחות אחת לשנה: תאי דם אדומים, פלזמה וטסיות דם (טרומבוציטים) וגם מוצרים מורכבים יותר הדורשים תהליך הפרדה, כגון גורמי קרישה, נוגדנים וחלבונים – תרופות יקרות ערך המגיעות לבתי המרקחת בבקבוקונים ארוזים בקפידה המיועדים להזרקה”.

זאת אומרת שהדם שאנו תורמים עובר תהליך מתוחכם של עיבוד. כפי שאמר זאת הדובר של חברת סנקווין, רוברט הקרט: “דם שנתרם אינו עובר יותר ישירות מזרועו של התורם לזרועו של המקבל. כל מוצר מורכב מדם או מפלזמה של כמה עשרות ולעתים אלפים של תורמים. אפילו התורמים עצמים לא תמיד מודעים לכך”. מנהל מחלקת עיבוד מוצרי הדם בחברה, גונר דורוס, סיפר שלעתים מכיל מוצר מסוים דם של 3,000 עד 3,500 תורמים!

הדם מופרד לשלושה מרכיבים: תאי דם אדומים, טסיות דם ופלזמה, שאותם ניתן לאחסן לתקופות שונות. פלזמה מוקפאת מחזיקה מעמד במשך שבע שנים (!) ואילו טסיות דם ישרדו רק שבעה ימים. ההפרדה הזו מאפשרת לכל חולה לקבל בדיוק את מה שהוא זקוק לו.

הדם הנתרם עובר סדרה של בדיקות ורק אחרי שאלו עברו בהצלחה, משוחררת המנה להמשך עיבוד או אספקה לבתי חולים.

חדר הפלזמה של החברה מזכיר לכתב מאפייה: “יש כאן רק עגלה גדולה וגבוהה ועליה מסודרים מגשים, ועליהם נחות בשלווה שקיות רבות של פלזמה. המראה מזכיר עגלה דומה במאפייה, שעליה מסודרים כיכרות לחם העומדים להיכנס לתנור”. אבל שקיות הפלזמה דווקא עומדות להכינס להקפאה מהירה למינוס 70 מעלות צלזיוס. “צבען של מנות הפלזמה משתנה מאוד משקית לשקית. הצבעים נעים בין ורוד-סלמון לצהוב עדין של חמאה. לפעמים יש גם מנות בצבע ירוק מנטה”. מנהל המחלקה מסביר: “פלזמה בצבע ירוק עדין אופיינית בדרך כלל לנשים שנוטלות גלולות למניעת הריון. הבדלי הצבעים לא מהווים כל בעיה. רק פלזמה לבנה היא בעייתית עבורנו, משום שמשמעות הדבר היא כי יש בה יותר מדי שומן. פלזמה כזו קשה לעבד. לכן, סמוך למועד התרומה, לא כדאי לתורמים ‘לרדת’ על עוגת תפוחים עם קצפת”.

סנקווין היא חברה ללא כוונות רווח כשהיא מפעילה את בנק הדם, אך יש לה גם צד מסחרי. החברה מייצרת תרופות מהפלזמה שמסופקת למפעל כחומר גלם על ידי בנק הדם. ואכן, בצד השני של הרחוב נמצא מפעל המזקק חלבונים מן הפלזמה. פלזמה מורכבת מכ-90% מים, אך בהם יש מאות חלבונים שונים, מלחים וחומרי מזון. החלבונים הם החלק המשמעותי ביותר מכיוון שכל אחד מהם ממלא תפקיד משל עצמו בגוף. במצבם הטהור, הם יכולים לסייע לחולים בעלי מחלות ספציפיות.

מי שרוצה לקרוא עוד ולראות את התמונות יכול לעשות זאת כאן.

לתרום דם – מידע מעשי

כדי לתרום דם בהולנד יש להירשם במאגר התורמים של בנק הדם שמנהלת סנקווין. ניתן לעשות זאת אונליין, באנגלית או בהולנדית. לפני הכל תישאלו שמונה שאלות רפואיות פשוטות כדי לדעת אם אתם כשירים ברמה הבסיסית. אחר כך יש למלא פרטים אישיים. אם הכל תקין, תוזמנו כעבור מספר ימים לראיון עם רופא ודכם ייבדק. אם הכל תקין, יאושר לכם להירשם כתורמים ולתת דם. כאן ניתן לבדוק היכן מוקד תרומת הדם הקרוב למקום מגוריכם.

מי יכול לתרום דם?

בעיקרון, כל אדם בן 18 עד 65 שמשקלו מעל 50 ק”ג רשאי לתרום דם.

מי אינו יכול לתרום דם?

לא ניתן לתרום דם אם נתקיימו אחד מהתנאים הבאים:

• אם אי פעם עשה התורם שימוש בסמים בהזרקה
• אם נזקק התורם בעצמו למנת דם לאחר 1 בינואר 1980
• אם שהה התורם בבריטניה תקופה של שישה חודשים ברציפות לפחות בין 1 בינואר 1980 ו-31 בדצמבר 1996 (בשל חשש להדבקה במחלת קרויצפלד-יעקב, מחלת הפרה המשוגעת)
• אם התורם סבל אי פעם ממחלה קשה או סובל ממחלות לב ו/או כלי דם. יש לכך יוצאים מן הכלל, ולכן במקרה זה יש להתייעץ עם הרופא האחראי בסניף בנק הדם המקומי

אילו בדיקות עובר הדם לפני שהוא נמסר לעיבוד?

• HIV
• עגבת (סיפיליס)
• צהבת B (הפטיטיס)
• צהבת C
• דמם של תורמים חדשים נבדק בנוסף ל- Human T-cell Lymphotropic Virus (HTLV-I/II), וירוס נדיר בהולנד שפוגע באחוזים קטנים באוכלוסיה ביפן, באפריקה ובאיים הקריביים וגורם לסוג נדיר של סרטן דם (לוקמיה)

כמה זמן נמשכת תרומת דם?

לפני כל תרומת דם נערכת בדיקה קטנה אחרונה כדי לוודא שדמו של התורם תקין לצורך מסירת תרומה. התרומה עצמה אורכת כרבע שעה ולאחריה מוזמן התורם לשבת מספר דקות בחדר ההמתנה ולאכול ולשתות משהו קל

כמה פעמים בשנה מותר לתרום דם?

לגברים מותר לתרום עד חמש פעמים בשנה ולנשים עד שלוש פעמים בשנה. תדירות ההזמנה למסור תרומה תלויה בסוג הדם. דם מסוג O- (או מינוס), יכול להינתן לכל קבוצות הדם האחרות ולכן חשוב שיהיה ממנו מלאי מספיק בכל עת.

(מקורות: NRC, אתרי הבית של Sanquin וארגון הבריאות העולמי-WHO)

התמונה העליונה: מתוך מיזם של חברת סנקווין להגברת המודעות לתרומת דם. המצולמים הם תורמים.

הדפסת כתבה