החיים מזמנים לנו אינספור מצבים והתמודדויות שעלולים להיות קשים וכואבים. לעיתים אנו חווים אותם כמסוגלים למוטט – כמשבר. לאורך השנים התייחסו בפסיכולוגיה בעיקר להשפעות המכאיבות של משברים – טראומה, מצוקה, צער, מתח, חרדה וכו’. אבל כולנו מכירים את הביטוי “מה שלא הורג מחשל”.
“צמיחה פוסט טראומטית” היא מונח חדש יחסית בפסיכולוגיה שמתאר כיצד משברים יכולים להוות קרש קפיצה לחיים משמעותיים יותר, בעלי קשרים עמוקים והתבוננות חדשה ואחרת עליהם.
דפי ההיסטוריה מלאים בדוגמאות רבות לאנשים שצמחו כתוצאה מההתמודדות עם חוויות איומות – שואה, התעללות מינית, אלימות פיסית. אנשים ששרדו את הזוועות האלו, ועשו יותר מלשרוד – הם מספרים שגדלו כתוצאה מכך. מחקרים מראים, שצמיחה בעקבות משבר מתבטאת בחמישה היבטים עיקריים בחיי האדם:
קשר קרוב יותר לאחרים: במצבי משבר פונים פעמים רבות לתמיכה מהסביבה הקרובה וההתמודדות מחזקת קשרי חברות ומשפחה ומייצרת לעיתים חוויה חזקה יותר של רגישות לזולת, אמפתיה למי שחווה קושי וסבל והערכה רבה יותר לאנשים היקרים לנו
ראיית אפשרויות אחרות וחדשות בחיים: לאחר משברים מתחיל תהליך של הבנה מחדש של העולם ושל ההשקפה של האדם.
כך לעיתים ההתבוננות על העולם הופכת גמישה יותר והאדם לומד לחשוב על עצמו ועל העולם באופן אחר.
תחושה של כוח אישי ועוצמה: המשבר מפגיש אומנם עם מצוקה, פגיעות וחוסר אונים, אל החוויה של לעבור משבר קשה ולשרוד אותו מאפשרת תחושה של חוסן פנימי מוגבר, של עמידות וכוח סיבולת
התקרבות רוחנית: בעקבות משברים פעמים רבות אנשים מחפשים הסבר ומשמעות לחוויה שעברו, ולעיתים קרובות נוצרת התקרבות רוחנית ועיסוק רוחני/דתי.
הערכה מחודשת וחיובית יותר לחיים: צמיחה ממשבר מתבטאת גם בשינוי של הפרספקטיבה בנוגע למה חשוב לאדם בחיים. המובן מאליו מתערער ולעיתים עולה הרצון למצות את הזמן באופן חיובי ו”נכון” יותר מבעבר.
צמיחה אחרי משברים קיימת אצל מי שחוו מגוון אירועים מטלטלים – גירושין, פרידות, התמודדות עם מחלות, תאונות, פיטורין ועוד מגוון רחב של אירועים שהאדם חווה כמשבר. אנחנו הרי לא יכולים למחוק את העבר שלנו או לשנות אותו. ההסתכלות החדשה הזו על טראומות ומשברי חיים מציעה שגם לא נרצה למחוק אותו, כי הרי הוא תורם לנו ובונה אותנו.
השאלה המשמעותית ביותר היא: מה מאפשר צמיחה לאחר משבר? באופן מפתיע, צמיחה אינה ההיפך של כל אותם סימפטומים פוסט טראומטיים שהזכרתי, אלא אפילו יש קשר חיובי ביניהם. כלומר- פעמים רבות צמיחה וחוסן נפשי הולכים יד ביד עם הכאב, העצב והמתח. איך זה יכול להיות? הדבר אפשרי כיוון שאחד מהגורמים המשמעותיים ביותר המאפשרים צמיחה, הוא עיבוד רגשי של המשבר: התבוננות בחוויה הקשה, ניסיון להבינה ומתן מקום לכאב. התהליך הפסיכולוגי הזה אינו נעים הרבה פעמים, אך הוא משמעותי ביכולת שלנו להתבונן בעצמנו, להבין, להפיק לקחים, ליצור משמעויות חדשות ובסופו של דבר גם לגדול ולצמוח.
דוגמא טובה לכך קראתי לפני מספר שנים: “זה כמו הסיפור של הכד המנופץ. דמיינו שיום אחד אתם מעיפים כד יקר ערך על הרצפה. הוא מתנפץ לחתיכות קטנות. מה תעשו? תנסו להדביק את החתיכות חזרה בדיוק כפי שהיה? או שתרימו את החתיכות הצבעוניות והיפיפיות בכדי ליצור מהן משהו חדש? כדוגמת פסיפס צבעוני?” לאחר משברים, אנשים מרגישים שמשהו בתוכם התנפץ – השקפת העולם, התחושה “שלי זה לא יקרה”, מערכות היחסים. מי שינסו להרכיב מחדש את חייהם בדיוק כפי שהיו – ישארו פגיעים ומתוסכלים, אך הניסיון להתמודד עם ההתנפצות, ליצור משמעות, לשאול עצמנו שאלות מסויימות ולבנות את חיינו מחדש – הם שהופכים אותנו חסונים יותר. גם תמיכה חברתית היא חשובה לצמיחה לאחר משבר. מחקרים שונים הראו שהתמיכה החברתית לה זוכה אדם במשבר, התחושה כי הוא אינו לבד וכי יש למי לפנות בעת צרה, תורמת לכך שהאדם יחוש מחוזק בסופו של דבר לאחר המשבר.
לסיום חשוב להדגיש, כי בהתייחסות לצמיחה בעקבות משבר, אין הכוונה כמובן לכך שהאירוע עצמו הוא חיובי או רצוי, אלא שההתמודדות עמו עשויה להוות מנוף לצמיחה ולהתחזקות. הדרך להתמודדות עם משבר אינה קלה או מהירה. היא רצופת מהמורות וכל אחד מוצא בה את הנתיב שלו, אך חשוב לזכור, כי בתוך המאבק לבניה מחודשת של עצמנו ושל חיינו, קיים הפוטנציאל להתחזקות ולשינוי חיובי.