מה קורה בשוק הנדל”ן באמסטרדם, האם המצב דומה בכל הולנד ועד כמה ימשיכו מחירי הדירות לעלות? האם הכלכלה ההולנדית במצב טוב ומה קורה עם אחוזי האבטלה? ואיך כל זה משפיע על כמות הרכבים החדשים בכבישי הולנד? (משפיע באופן מוזר…). בכתבה זו ננסה לענות על חלק מהשאלות ולהבהיר את התמונה מאחורי המספרים והדיאגרמות.
הכלכלה ההולנדית רשמה בשנה החולפת את הצמיחה הגבוהה ביותר בעשור האחרון – 3.1%. כך דיווחה לאחרונה לשכת הסטטיסטיקה ההולנדית CBS. הצמיחה ניכרת בכמה תחומים, ביניהם בהשקעות, בייצוא, ובצריכה. בתחום ההשקעות נרשמה עליה של 6% לעומת השנה הקודמת .השקעות גדולות באופן משמעותי בוצעו בענף הבנייה לדיור, בציוד המכני, בגינון ופיתוח נוף, במכוניות ובניינים של חברות. ענף הייצוא של סחורות ושירותים עלה ב-5% בזכות מכונות וציוד. צריכה ביתית גדלה ב-1.8% לעומת השנה הקודמת ובראש הרשימה כיכבו ביגוד, ריהוט וציוד חשמלי לבית. נרשמה צמיחה גם בהשקעה במזון מוכן, תרבות הפנאי וחופשות בהולנד. ואילו מכירות כלי רכב היו נמוכות מאשר בשנת 2016…
אמסטרדם – יותר דירות לעשירים
בדו”ח שחיברה עיריית אמסטרדם ושמו Wonen in Amsterdam נמסר כי מחירי הדירות בעיר הבירה זינקו בכמה עשרות אחוזים בשנים האחרונות. וכך, למרות מאמצים של עיריית אמסטרדם למתן את התופעה, נרשמת עלייה חדה בשיעור הבתים היקרים המוצעים למכירה לעומת הבתים המיועדים לבעלי ההכנסות הבינוניות, מ-21% ל-29%. ולעומת זאת, שיעור הבתים לרמת הכנסה בינונית שעמדו למכירה ירד מ-17.4% בשנה הקודמת ל-15.6% מסך הדירות בעיר. בשנתיים האחרונות גדל מספר הנכסים היקרים בכ-9,000 יחידות ואילו מספר הנכסים לבעלי הכנסה בינונית גדל רק ב-4,000 יחידות. וכך, מתוך 420 אלף דירות המצויות כיום בעיר, מוגדרות רק 7% כמתאימות לבעלי הכנסה בינונית. גם בדיור הציבורי נרשמה ירידה בכמות הדירות הזמינות. אגב, ההכנסה הממוצעת בהולנד עומדת על 2,152 יורו בחודש (נטו).
הולנד – זינוק במחירי הנדל”ן
בשנה האחרונה נרשמה העלייה החדה ביותר במחירי דירות יד שנייה בהולנד מזה 16 שנים – 8.8%. מחקר שערך השוואה במחירי הדירות בכל מדינות מערב אירופה העלה כי רק בשתי מדינות, אירלנד ופורטוגל, נרשמה עלייה חדה יותר מאשר בהולנד. בעוד שבכלל מדינות האיחוד נרשמה בשלוש השנים האחרונות עלייה ממוצעת של 13.7% במחירי הדיור, בהולנד נרשמה עלייה של 20.9%. השווי הממוצע של דירה משומשת הגיע לרמת המחיר של לפני עשר שנים ועלייה נוספת של שני אחוזים במחירי הדירות תביא את השוק לשיא שנרשם באוגוסט 2008. כלכלנים של Rabobank פרסמו תחזית שלפיה צפויים מחירי הדירות להמשיך במגמת עלייה בשיעור שבין שבעה לשמונה אחוזים לשנה בשנתיים הקרובות, וכך יגיע מחיר בית ממוצע בעוד שנתיים ל-300 אלף יורו בעוד מחירו כיום עומד על 263 אלף יורו בממוצע.
בשנה החולפת נמכרו בהולנד כמעט 242 אלף דירות ובתים, ובשנה שלפניה נמכרו רק 215 אלף. העלייה המשמעותית בכמות הבתים שנמכרו נרשמה דווקא מחוץ לאזור הראנדסטאד (הכולל את הערים רוטרדם, האג, אמסטרדם ואוטרכט). בפרובינציית חלדרלנד (Gelderland) לדוגמה נרשמה עלייה של 19% במכירות בתים, בדרנטה (Drenthe) עלייה של 23% ובפלבולנד (Flevoland) עלייה של 24% בכמות העסקאות שנעשו בנדל”ן למגורים!
ייתכן כי במקרה האחרון מדובר בשילוב של שני גורמים עיקריים: האחד הוא עובדת היותה פרובינציה “חדשה” אשר ברובה נכבשה מידי הימה הפנימית Zuiderzee באמצע המאה שעברה ולכן רוב הבתים בשטחה חדשים יחסית (ולא בני 100 פלוס השעונים על קורות עץ) והשני הוא קרבתה היחסית לערי הראנדסטאד המאפשרת הגעה נוחה למרכזי התעסוקה וחזרה לערי שינה בסוף יום העבודה.
יותר משרות, פחות עובדים
בחודשים האחרונים של שנת 2017 נרשמה ירידה של 8% לחודש בכמות מחפשי העבודה בהולנד (“מחפש עבודה” מוגדר כמי שמחפש עבודה באופן פעיל וזמין לתחילת עבודה מיידית). מספר המשרות בהולנד נמצא בעלייה מתמדת בארבע השנים האחרונות ועומד כעת על 8.2 מיליון. זהו המספר הגבוה ביותר מאז המשבר הכלכלי אבל עדיין נמוך ב-10% מהשיא שנרשם ב-2008. למעשה, בתחומים מסוימים מורגש מחסור של ממש בעובדים. בתחילת השנה הזהיר ה-UWV, הגוף הממשלתי האחראי על חלוקת דמי אבטלה, כי תחומי ההייטק, התחבורה והלוגיסטיקה הם הסובלים העיקריים מהמחסור בעובדים. בכתבה שפורסמה ב-NOS התלוננו מעסיקים בתחום ההייטק כי הם מתקשים למצוא בהולנד עובדים בעלי כישורים מתאימים. הם פונים אם כך לשוק הבינלאומי ומביאים מתכנתים ומפתחים ממדינות אחרות, גם מחוץ לאיחוד האירופי.
ומה בנוגע לשילוב בין עבודה לזמן פנוי, ל”חיים”? ארגון ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) פרסם מדד שנתי של איכות חיים לשנת 2017 המשווה בין 38 המדינות החברות בו המבוסס על 11 נושאים, ואחד מהנושאים היה יחס עבודה-חיים. בנושא זה נערכה השוואה בשני מדדים, הראשון הוא אחוז העובדים במשק שעובדים יותר מ-50 שעות שבועיות והשני הוא מספר השעות ביום שמשקיע עובד במשרה מלאה בפעילויות פנאי כגון אכילה, ספורט ושינה. בנושא של יחס עבודה-חיים קיבלה הולנד את הציון הטוב מכל שאר המדינות שנבדקו בציון 9.3 מתוך 10.
עוד נמצא כי בהולנד קיימת חלוקה מלאה יותר של נטל העבודה בין בני המשפחה מאשר במדינות אחרות, וכמות הנשים העובדות ביחס לאוכלוסיה גבוהה מכפי שהיה לפני 20 שנה ואף גבוהה מהממוצע במדינות ה-OECD .בשנות ה-80 של המאה הקודמת עבדו בהולנד רק 35% מהנשים וכיום עומד שיעורן על 57.7% ,עם זאת חשוב לציין כי רבות מהן עובדות במשרה חלקית.
לאן הולכים האקספטס?
המקימה והיוזמת של סוכנות כוח האדם Undutchables אילסה ויסר טוענת כי בשונה מהדעה שהייתה נהוגה בשנים קודמות לפיה גרמניה וצרפת הינן היעדים המועדפים על כוח אדם מקצועי ומיומן מסתמנת הולנד כעת בזכות כלכלתה הצומחת והאפשרויות להתפתחות מקצועית משולבת באיכות חיים גבוהה כיעד מבוקש בקרב מחפשי העבודה בעלי ההשכלה הגבוהה. למרות שאמסטרדם עדיין זוכה למרב תשומת הלב, בהצעות לבוגרי תקשורת מבריקים, מומחי שיווק, מורים לכלכלה ומומחים בתחום הכלכלי, הולך ומתפתח מגוון של הצעות עבודה אטרקטיביות בערים נוספות ברחבי המדינה.
רוטרדם מציגה תמונה שונה במעט עם אחוזי האבטלה הגבוהים במדינה, אך בהיותה עיר נמל בינלאומית מאפשרת העיר לדוברי אנגלית להשתלב במגוון תפקידים בתחומי הלוגיסטיקה, שרשרת אספקה, מחקר ורפואה.
אוטרכט גם מהווה מוקד משיכה לעובדים מרחבי העולם דוברי אנגלית בעיקר בתעשייה הרפואית ואיינדהובן המהווה בית לכמה ענקיות היי טק, תקשורת ו-IT מושכת מהנדסים, אנשי תוכנה ובעלי מקצוע בתחומים אלו. אילסה מוסיפה כי בנוסף לדרישה הגבוהה לאנשי מקצוע דוברי אנגלית קיים ביקוש תמידי לדוברי שפה נוספת כגון גרמנית, צרפתית או אחת השפות הסקנדינביות. לדבריה ידיעת השפה ההולנדית אינה הכרחית בתפקידים רבים בשוק העבודה אך קיימים מספר ענפים בהם הבנה של השפה והיכרות עם התרבות המקומית יכולות בהחלט לסייע.
לסיכום, נראה שהכלכלה המקומית מצויה בתקופה טובה וחיובית, נרשמת צמיחה המהווה מדד להצלחה בעת המודרנית, קיים ביקוש לעובדים מיומנים ובעלי כישורים ויכולות טכניות ואחרות. מחירי הדירות מאמירים ועולים וכנראה שהם ימשיכו בכיוון זה ואין איש יודע עד כמה…
ובכל זאת, מכיוון שמדובר בהולנד, לא צפויה צפיפות מיוחדת וחריגה בכבישים בשנים הקרובות ומשתמשי התחבורה הציבורית והאופניים ימשיכו להיות מחזה נפוץ וסמל להולנדי הטיפוסי.
הדפסת כתבה
