יש קואליציה חדשה, וזה מה שהיא רוצה לעשות

לאחר כמעט שבעה חודשים של דיבורים קמה סוף סוף ממשלת רוטה השלישית (Rutte III). ראש הממשלה מרק רוטה וחבריו לשולחן הדיונים הודיעו כי הגיעו להסכם להקמת ממשלה חדשה. ההסכם הקואליציוני הוצג לסיעות היום (יום שני) לצורך ליטושים אחרונים ואמור להיחשף באופן רשמי לציבור ביום שלישי. זהו שיא הולנדי חדש לזמן הנדרש להרכבת קואליציה – 208 ימים. השיא האחרון עומד על 207 ימים להקמת הממשלה של דריס ואן אחט בשנת 1977. אגב, רוטה מחזיק בשיא פוליטי נוסף: באוגוסט הפך לראש הממשלה המכהן במשך הזמן הרב ביותר מאז סוף מלחמת העולם השנייה. הקואליציה תורכב ממפלגתו של רוטה, VVD, יחד עם המפלגה הליברל-דמוקרטית D66, מפלגת הנוצרים הדמוקרטים CDA ומפלגת האיחוד הנוצרי CU. הפרשנים והעיתונאים לא מתלהבים, שכן לקואליציה החדשה יהיה רוב שברירי של חבר פרלמנט אחד בלבד. העיתון Trouw למשל כינה את הממשלה החדשה “הקבינט שאיש לא רצה”. אבל רוטה עצמו משדר אופטימיות כמובן, המוטו של ממשלתו החדשה הוא “vertrouwen in de toekomst” – לבטוח בעתיד.

לפני שנבין יותר לעומק מה קרה עד כה ומה עתיד לקרות בהמשך, הנה כמה מעיקרי ההסכם שדלפו בינתיים לעיתונות:

מס הכנסה. מספר מדרגות המס יופחת מארבע לשתיים החל מ-2019 והמס ישונה באופן שאמור להיטיב בעיקר עם בעלי הכנסה בינונית או גבוהה. על פי השיטה החדשה ישולם מס הכנסה בשיעור 37% על הכנסה עד גובה 68,000 יורו. מעל זה ישולם מס הכנסה בשיעור 49.5%.

מע”מ. המע”מ (btw) בשיעור נמוך, זה החל על מוצרי מזון, ספרים, תרופות ושירותים מסוימים, יעלה מ-6% ל-9%.

משכנתאות. חוקים חדשים בנושא הריביות עבור משכנתאות יובילו להפחתה באחוזים לניכוי מס. מ-49.5% מערך המשכנתא ל-37%.

תעסוקה. מסי התאגידים יופחתו אולם חברות יידרשו להוציא יותר כדי לעמוד במטרות “ירוקות”. מעסיקים בעלי עסקים קטנים יידרשו לשלם לעובדים רק במשך שנת מחלה אחת ולא שתיים, כיום. מעסיקים יוכלו גם להעסיק עובדים בחוזים זמניים במשך שלוש שנים במקום שנתיים.

ראשי ערים. הושגה הסכמה עקרונית לעבור לתהליך של בחירת ראשי ערים במקום מינוים. עם זאת, יש צורך בשינוי החוקה לשם כך והדבר עשוי להימשך שנים.

פליטים. לא יבוצעו שינויים והקלות בחוקי ההגירה העוסקים במתן מעמד לילדי פליטים אשר השתרשו בחברה ההולנדית, חוקים שבגינם זכו 100 מתוך 1,300 בקשות שהוגשו בין השנים 2013-2016 לתשובה חיובית. כן יוחמרו הכללים בעניין סובסידיה לנושא ביטוח בריאות וסובסידיה לנושא שכר דירה של מבקשי מעמד פליט והאחריות לניהול משאבים אלו תועבר לעיריות אשר תקבענה איך יתנהל הליך הקליטה של המהגרים ואלו יזכו לפחות יכולת החלטה ופחות אפשרויות בחירה.

חינוך. תוספת בסך 770 מיליון יורו תינתן לצורך העלאת שכר המורים בבתי הספר היסודיים ושיפור תנאי העסקתם. במערכת החינוך יושם דגש רב יותר על לימודי אזרחות ויילמד ההמנון ההולנדי, הווילהלמוס. יופחת שכר הלימוד באוניברסיטאות בשנת הלימודים הראשונה.

ביטחון ותשתיות. תוספת של 1.5 מיליארד יורו לתקציב הביטחון. תוספת של 2 מיליארד יורו לתשתיות, כבישים, תחבורה ציבורית ושבילי אופניים

חופשת לידה. חופשת הלידה בתשלום לאבות תוארך מיומיים לחמישה ימים ב-2019. אבות טריים יורשו להאריך את חופשתם בחמישה שבועות נוספים בתשלום בשיעור 70% משכרם, החל מ-2020.

תקציר האירועים הקודמים

להזכירכם, הבחירות האחרונות התקיימו באמצע מרץ ובחגיגה הדמוקרטית השתתפו כמעט 82 אחוז מכלל בעלי זכות ההצבעה (לשם השוואה, בבחירות האחרונות בישראל מימשו את זכות ההצבעה מעט יותר מ-72 אחוז מכלל בעלי הזכות וזאת תוך כדי יום שבתון כללי).

בהולנד נבחרו ביום הבחירות 150 הנציגים ל-Tweede Camer, “הבית השני”, הוא בית הנבחרים ההולנדי אשר מושבו הוא בהיכל ביננהוף (Binnenhof) שבהאג. בהמשך בוחרים הנציגים האלו את 75 חברי הסנאט אשר נקרא גם Eerste Camer, “הבית הראשון”. תפקידם הוא יותר חוקתי מקצועי ובא לידי ביטוי באישורם או דחייתם של חוקים המוצעים על ידי הממשלה או חברי הבית השני. חברי הסנאט הם בדרך כלל פוליטיקאים בדימוס וממלאים תפקיד זה בנוסף לתפקידים אחרים.

אז מה קרה בבחירות? המפלגה המובילה בפרלמנט הקודם, VVD בראשות ראש הממשלה מרק רוטה, איבדה מכוחה, ושותפתה הקואליציונית, PvdA, הלוא היא מפלגת העבודה בראשות לודוויק אשר, ממש התרסקה. לעומת זאת נרשמה התחזקות משמעותית למפלגת השמאל הירוקה GroenLinks שבראשה הכוכב הצעיר והכריזמטי יסה קלאבר, ולמפלגת הימין הקיצוני PVV בראשות חירט וילדרס. בנוסף התחזקו מפלגות מרכז כמו המפלגה הליברל-דמוקרטית D66 שבראשה אלכסנדר פכטולד והמפלגה הנוצרית-דמוקרטית CDA בראשות סיברנד בומה.

ומה קרה מאז הבחירות? השיטה ההולנדית של ריבוי מפלגות מתאימה מאוד למנטליות המקומית וההיסטורית הנסמכת על שיתוף פעולה בין קבוצות שונות באוכלוסיה. בתום יום הבחירות אין למעשה מפלגה אחת גדולה אשר המצע שלה יהיה הבסיס הרעיוני עליו תישען הממשלה אלא נפתחת מערכה עיקשת ודקדקנית של משאים ומתנים בין המפלגות השונות ליצירת מתווה קואליציוני שמאופיין בריבוי פשרות וויתורים – חלקם כואבים – מצד המפלגות השותפות לקואליציה המוקמת. התהליך הזה נקרא פורמצי (formatie) והוא אינו מוגבל בזמן. בינתיים ממשיכה לכהן בתפקידה הממשלה הקודמת כממשלת מעבר. כלל נהוג הוא כי בתקופת המעבר לא פותחים בתוכניות דרמטיות לטווח ארוך והממשלה עוסקת בעיקר בטווח הקצר.

לצורך הפורמצי, המו”מ הקואליציוני, ממונה על ידי ראשי המפלגות מיד בשבוע הראשון לאחר הבחירות האינפורמטור (informateur). זהו “סדרן” אשר מוסכם עליהן ותפקידו לנהל את הדיונים ולדווח על ההתקדמות. הראשונה בתפקיד הייתה השרה אדית’ סכיפרס, אחריה כיהן בתפקיד הרמן ווילינק ולבסוף עסק במלאכה חריט זאלם. במהלך המו”מ שהסתיים כעת הוחלף האינפורמטור פעמיים, ועובדה זו מעידה על הקושי הרב שהיה בתהליך.

ומה יקרה עכשיו? בהנחה שסיעות הקואליציה יאשרו את ההסכם שעליו הסכימו מנהיגיהן, לאחר הפרסום הרשמי של ההסכם הקואליציוני ימונה בידי המפלגות פורמטור (formateur) אשר כנראה יהיה גם ראש הממשלה העתידי, כלומר רוטה. הוא ינהל את הדיונים לגבי חלוקת תפקידי השרים – דיונים שעלולים גם הם לארוך בין שבועיים לחודש. בתום הדיונים הללו ייערך טקס ממלכתי ובו השרים יצהירו בפני המלך על מחויבותם להסכם ולתפקיד החדש והמלך ימנה אותם פורמלית לתפקידיהם וישביעם לעמוד במטלה זו בנאמנות.

השבעת הממשלה ב-2012, בפני המלכה ביאטריקס