עיריית אמסטרדם תעניק 10 מיליון יורו כפיצוי על קנסות אבסורדיים ששילמו ניצולי שואה אחרי המלחמה. אך האופן שבו יחולק הכסף מעורר סערה, גם בקהילה היהודית. “יהודים מתים הם פופולריים מאוד”
החלטת עיריית אמסטרדם לשים קץ לעוול היסטורי מעוררת מחלוקות בתוך הקואליציה העירונית ובקהילה היהודית. בשנה שעברה החליטה העירייה לשלם פיצויים ליהודים שנקנסו על איחור בתשלום שכר דירה בעת שנשלחו למחנות בתקופת השואה, אך כעת סוערות הרוחות סביב השאלה למי בדיוק ישולמו כספי הפיצויים. ראש העיר אברהרד ואן דר לאן (van der Laan) מבקש להעניק את התשלום, בסך 10 מיליון יורו, באופן קיבוצי לקהילה היהודית, אולם הן בקהילה והן בקואליציה שאותה הוא מוביל נשמעים קולות הקוראים לאפשר פיצוי ליחידים שמשפחותיהם שילמו את אותם קנסות אבסורדיים.
העוול התגלה לפני מספר שנים על ידי סטודנטית שהתחילה לעבוד בארכיון עיריית אמסטרדם. שרלוט ואן דר ברג גילתה במהרה מסמכים מדהימים – מכתבי תלונה מנומסים של ניצולי שואה הולנדים שתוהים מדוע מחלקת הגבייה דורשת מהם תשלום מס וקנסות על נכסים שמהם גורשו תחת המשטר הנאצי. תגובת העירייה הייתה לקונית ואטומה. היא התעקשה שיש לשלם את מסי הבסיס והקנסות, גם אם הנכס הופקע, ואפילו באופן לא חוקי ובנסיבות המלחמה. ואן דר ברג יצאה למאבק שבסופו של דבר הוביל להחלטת העירייה אשתקד לשלם פיצויים על גבייה “בלתי הוגנת”.
אולם מי זכאי לפיצויים אלה? ראש העיר סבור כי אין לאפשר לתובעים יחידים להגיש בקשות לקבלת הכסף מכיוון שהדבר יוביל לבירוקרטיה וסחבת ממושכת ויקשה באופן לא הוגן על רבים שאולי זכאים לפיצוי אך מן הסתם לא יכולים להוכיח שהכסף שולם לפני למעלה מ-70 שנה. ואן דר לאן מעדיף להעביר את הסכום לקהילה היהודית, לטובת מיזמים העוסקים בזכר השואה, כמו למשל מוזיאון השואה הלאומי שנפתח במאי, או הקמת “קיר השמות” – אנדרטה ענקית שעליה ייחקקו שמותיהם של 102,000 קורבנות שואת יהודי הולנד.
אך ההצעה להעברת הכסף לפרויקטים אלה בפרט, או לפיצוי קיבוצי בכלל, נתקלת בהתנגדויות. בשבוע שעבר פורסם בעיתון Het Parool כי מפלגת D66, החברה בקואליציה במועצת העיר אמסטרדם, מתנגדת לפיצוי קיבוצי, בניגוד לעמדה הרשמית של הקואליציה שבה היא חברה. שני חברי מועצה מטעם המפלגה פרסמו מכתב פתוח לראש העיר וקראו לו לאפשר תחילה פיצויים אישיים ורק אחר כך להעביר את יתרת הכסף למען מטרה ציבורית. המכתב הפומבי עורר סערה במועצה ורבים מחו על כך שדווקא נושא זה, שנראה היה שכל הסיעות מאוחדות סביבו, מעורר התקוטטות פוליטית. ביום חמישי האחרון נערך “דיון אמוציונלי ביותר” בנושא במועצה, ובו נקראו נציגי המפלגה לחזור בהם מהתנגדותם. במהלך הדיון פרצו כמה חברי מועצה בבכי, אך המתנגדים נותרו בשלהם.
ובינתיים, בקהילה היהודית עצמה אין אחדות דעים לגבי השימוש הראוי בפיצוי קיבוצי, כפי שמתואר בכתבה שהתפרסמה בתחילת החודש ב-NRC. במקרה זה אמורה ועדה מיוחדת שתורכב מנציגי הארגונים היהודיים להחליט מה ייעשה בכסף. אך יש מי ששואלים מי ייצג את היהודים שאינם חברים בארגון כלשהו. אחרים תוהים מדוע יוקצב הכסף דווקא למטרות הנצחה ולא לפעילות למען הקהילה הנוכחית. בעמוד הפייסבוק “לא לאנדרטת השמות” (GEEN Namenwandmonument) מופיעה רשימה ארוכה של סיבות להתנגדות להקמת אתר ההנצחה, ובין היתר נכתב “כי מימון קהילתי צריך ללכת לא ליהודים מתים אלא ליהדות חיה”. ואילו הפובליציסטית Maja Mischke התבדחה במרירות בטוויטר בתגובה לדיון בנושא: “יהודים מתים הם פופולריים מאוד”.
*התמונה העליונה לקוחה מאתר “קיר השמות” – holocaustnamenmonument
הדפסת כתבה
