משאל העם ב-6 באפריל – מה צריך לדעת

Voor או Nee? השבוע נקראים אזרחי הולנד ללכת לקלפי כדי להצביע בעד או נגד שיתוף הפעולה של אירופה עם אוקראינה. למה בכלל שואלים אותנו לדעתנו ועל מה באמת המשאל שהצליח לעורר סערה בהולנד

ב-6 באפריל יילכו אזרחי הולנד לקלפי, גם אלו מבינינו המחזיקים באזרחות הולנדית, על מנת להצביע בעד או נגד חתימת הסכם שיתוף פעולה אירופי עם אוקראינה. זהו אותו הסכם שהוציא רבבות להפגנות באוקראינה ב-2013, הפגנות שהובילו למהפכה. אבל רוב ההולנדים לא באמת מכירים את פרטי ההסכם וגם לא מאוד מוטרדים ממנו, אז למה שואלים אותנו לדעתנו, מה המשמעות הפוליטית של המשאל  וכיצד הוא הצליח לעורר סערה בהולנד? מורה נבוכים למצביע שטרם הספיק להתעדכן.

למה מבקשים מאיתנו בכלל להצביע?

כמעט כל מדינות האיחוד האירופי נתנו את הסכמתן לשיתוף פעולה עם אוקראינה. גם הפרלמנט האירופי. המדינות היחידות של חתמו עדיין הן הולנד ובלגיה. לא בכל המדינות נערך משאל עם לצורך העניין. למה בהולנד כן? משום שב-1 בינואר 2015 נכנס חוק לתוקף בהולנד, לפיו אם ארגון כלשהו מבקש לעורר מודעות בכל נושא שהוא שנמצא על סדר היום, ולצורך כך מצליח לגייס תמיכה של 300,000 איש, הממשלה מחויבת לפעול עמו ולערוך משאל עם.

הארגון הקטן Burgercomité EU (“מועצת האזרחים של האיחוד האירופי”) המתנגד לאיחוד האירופי, הצליח לגייס יותר מ-400 אלף חתימות על ידי חבירה לאתר האינטרנט GeenStijl (“ללא סטייל”), שמתגאה בייצור תוכן פרובוקטיבי ואנטי ממסדי. הקמפיין האינטרנטי (GeenPeil) והאפשרות לחתימה מקוונת הצליחו להעלות את הנושא הטכני לכאורה לסדר היום. זוהי הפעם הראשונה שבה מופעל החוק החדש וזו הפעם השנייה בלבד בתולדות הולנד שבה נערך משאל עם. לשם השוואה, כשהאיחוד האירופי חתם על הסכמים דומים עם צ’ילה, מקסיקו ודרום אפריקה, ואפילו עם ישראל מעוררת המחלוקת, לא בדיוק שאלו אותנו לדעתנו.

למשאל העם יש תוקף מייעץ. הממשלה לא מחוייבת לפעול בהתאם לתוצאות המשאל. אם האזרחים יצביעו נגד, והממשלה תפעל בהתאם לתוצאות המשאל, ההסכם, שרוב מדינות האיחוד כבר חתמו עליו, לא יהיה תקף. מאידך, יכולה הממשלה להחליט שהיא לא לוקחת בחשבון את תוצאות המשאל וחותמת על ההסכם בכל זאת. מה אז? בואו נאמר שזה לא רעיון מוצלח במיוחד – זה כמו לשאול מה אנחנו חושבים וברגע האמת, לבעוט את דעותינו הצידה אם זה פתאום לא מתאים. הממשלה תצטרך לעשות מחדש את שיעורי הבית שלה.

על מה מבקשים מאיתנו להצביע?

סביר להניח שעבור רבים מאיתנו, אוקראינה לא בדיוק נמצאת בראש סדר העדיפויות ולכן רוב הסיכויים שרק אם ממש שיעמם לכם בסוף השבוע האחרון, לא טרחתם לקרוא את 323 העמודים המפרטים את תוכן ההסכם. מה בכל זאת כולל ההסכם על קצה המזלג?

• הפחתה או ביטול של מסים על יצוא ויבוא סחורות לאוקראינה וממנה: הולנד תזכה לגישה קלה יותר לשוק של 45 מיליון צרכנים. המרוויחים העיקריים מכך הם האיכרים וסקטור התובלה. יתאפשר יצוא בהיקף של 775 מליון יורו וייבוא בהיקף של 725 מליון יורו.
• שיתופי פעולה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון והבטחת היציבות בגבולותיהן של מדינות האיחוד האירופי שלהן יש גבולות משותפים עם אוקראינה (רומניה, סלובקיה ופולין).
• השקעה בפיתוחים טכנולוגיים בני קיימא (sustainable/duurzaam) והאצת שיתופי פעולה רב-צדדיים
• שיתוף פעולה במאבק בשחיתות ובפשע המאורגן.
• חיזוק עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם באוקראינה, שמירה על שוויון של כלל האזרחים, ביניהם אנשים הנמנים עם הקהילה ההומו-לסבית. לאזרחים באוקראינה תתאפשר החירות להחליט בעצמם על עתידם. הם מצידם מעוניינים מאוד בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי.
• שמירה על ממשל תקין וקיומו של סדר משפטי וציבורי תקינים. כלכלת המדינה תעבור רפורמה מעמיקה.
• הפחתת הפצת נשק להשמדה המונית.

חשוב לציין שבין אם יאושר ההסכם אם לאו, אוקראינה לא הופכת בכך למועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי. זהו נושא נפרד לחלוטין שלא עומד כרגע על הפרק.

ומבחינה פוליטית מה זה אומר?

• אם יאושר ההסכם, אוקראינה תזכה לתמיכה מצד האיחוד האירופי, וכך תפחת אחיזתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, במדינה, שמאז 2014 מתנהלת בה מלחמת אזרחים. פוטין, מן הסתם, מתנגד נחרץ להעמקת שיתופי פעולה בין אוקראינה לאיחוד האירופי. הוא היה מעדיף לספח אליו את אוקראינה ולחזק בכך את שאיפתו להפוך את רוסיה למעצמה. עד שזה יצליח לו, אם יצליח, הוא מספק נשק למורדים הפרו-רוסים הנלחמים באוקראינים התומכים בהיפרדות מרוסיה.

• הולנד, מצידה, רואה ברוסיה את האחראית העיקרית להפלתו של מטוס הנוסעים בטיסת MH 17 שהיה בדרכו מאמסטרדם למלזיה, ולהריגתם של 298 בני אדם (198 מתוכם אזרחים הולנדים) לאחר שהופל מירי מכוון של טילי קרקע-אוויר על ידי מורדים פרו-רוסים שנלחמו במזרח אוקראינה. אם אזרחי הולנד יצביעו נגד ההסכם, יהיה זה יהיה ניצחון לפוטין, שבתקופה האחרונה היה עסוק במלחמת מילים מול המערב.
• המפלגה הסוציאליסטית (SP), המפלגה למען בעלי החיים (PvdD) ומפלגת החופש של חיירט וילדרס (PVV) מתנגדות להסכם. SP טוענים כי אוקראינה צריכה תחילה לפתור את הבעיות הפנימיות שלה בעצמה, ולא להפיל אותן על האיחוד האירופי שמתמודד כרגע עם אתגרים משמעותיים אחרים כגון עליה בשיעורי העוני וחוסר השיוויון ביבשת, משבר הפליטים, והסיכונים בעקבות יציאתן האפשרית של יוון ובריטניה מהאיחוד. במפלגה למען בעלי החיים אומרים כי אישור ההסכם יביא לאיחוד האירופי מזון ותוצרת חקלאית מאיכות ירודה וזולה שאינה עומדת בסטנדרטים האירופאיים המחמירים וכן כי יש סיכוי רב כי לצורך כך מועסקים ילדים בתנאי ניצול. ולבסוף, על פי עמדת PVV פשוט צריך להצביע נגד. חיפשתי וחיפשתי למה, אך לא הצלחתי למצוא תשובה. אם מישהו מקוראינו הנאמנים נתקל בנימוק ראוי, הוא מוזמן להוסיפו בתגובות.
• אמנם עד כה הצליחו לצייר לנו תמונה די ורודה על שיתופי פעולה, רפורמות, זכויות אדם וכו’. נקודה ראויה למחשבה היא, האם אישורו של ההסכם מבטיח בהכרח שהשחיתות והפרת זכויות האדם אכן ייעצרו בגבולות אוקראינה ולא יזלגו לאיטן לשטח האיחוד האירופי והולנד בפרט.

על אף שהעניין נראה זניח, הוא בעצם לא זניח בכלל. להסכם הזה יש משמעויות גדולות מאוד. משאל העם יהיה בעל תוקף רק אם לפחות 30% מאזרחי המדינה יצביעו. לפיכך, יש מי שסבורים שדווקא אסור להשתתף בהצבעה וכי עצם קיום המשאל הוא ניצול לרעה של הכלי שאמור להיות דמוקרטי, על גבם של מיליוני אוקראינים. זאת, מפני שהמשאל עוסק על פניו בהסכם שיתוף הפעולה אך למעשה מבקש לערער את האיחוד האירופי. אנשי הארגון שהביא לעריכתו, ה- Burgercomité EU, אמרו בראיון ל-NRC בסוף השבוע שאוקראינה לא מעניינת אותם כלל. הם מעוניינים בסופו של דבר בחיסול האיחוד האירופי, אותו הם מכנים “אימפריאליסטי ודיקטטורי”. עם זאת, המשאל הוא עובדה מוגמרת כעת, וניתן לנצלו להבעת עמדה.

לא יודעים מה לבחור? נסו לענות על השאלות כאן: https://www.kieskompas.nl/nl

לכו להצביע ולהשפיע!

(מקורות: NOS, Metro, Reuters, VNO-NCW, NRC, עמודי הבית של SP, PvdD, PVV)

הדפסת כתבה