הפעם הפוסט יהיה הפוך. כמו לתת את המתכון לחברה עוד לפני שהיא טעמה מהאוכל.
למה? כי אם הייתם טועמים, הייתם מבקשים. אז למה ללכת מסביב? יעילות זה השם השני שלי…
למה? כי אם הייתם טועמים, הייתם מבקשים. אז למה ללכת מסביב? יעילות זה השם השני שלי…
חוצמזה, האמת היא שכל מי שטעם אצלי את הפשטידה הזאת ביקש לאחר מכן את מתכון כך שזה כבר מוכח, זאת פשטידה אלופה!
קישואים הם לא סקסיים, לא הירק שיקפוץ לכם ליד בחנות, הם לא צבעוניים כמו הפלפלים, בעלי צורה מיוחדת כמו ברוקולי או כרובית, או בעלי טעם חד ומובהק כמו בטטה או שום. הם פשוט שם. קישואים קשים ללא הרבה טעם ועם צבע, איך לומר, לא מושך במיוחד. אבל בשילוב כמה שחקני חיזוק מתקבלת פשטידה מדויקת וטעימה שאי אפשר להפסיק לאכול, קרה או חמה כתוספת או כארוחה.
המתכון המקורי הוא של מלך הפשטידות הרי הוא קובי בר, המתכון עבר מעט שינויים על ידי אמא שלי ושנים שהיא מכינה אותו בגירסה שלה.
אני כמובן חייבת להתחכם ולהוסיף עוד כמה הערות שוליים משלי… יחד יוצא מתכון מושלם!
אז קדימה, סקסי שמקסי, תיראו שגם מכם יבקשו את המתכון בסוף!
פשטידת קישואים / קובי בר, עם שינויים
2 קישואים גדולים (הולנדים) מגורדים וסחוטים
3 בצלים גדולים קצוצים
שמיר קצוץ לפי הטעם (אפשר גם יבש)
עירית קצוצה לפי הטעם (אפשר גם יבשה)
11/4 כוסות קמח תופח
1 כוס מים
1/2 כוס שמן
100 גרם גבינה צהובה מגורדת
3 ביצים
מלח פלפל
מעט קמח או סולת או פירורי לחם
לשמן תבנית פיירקס ולפזר מעל קצת קמח או פירורי לחם או סולת.
מחממים תנור ל180
שמים את הקישואים הסחוטים בקערה. מוסיפים את הבצל, קמח מים שמן שמיר עירית ביצים וגבינה מערבבים. מתבלים במלח פלפל ומערבבים.
יוצקים את הבלילה לתבנית ואופים עד שמאד (!) שחום. שעה ועשר דקות. לא פחות. עד שממש שחום למעלה, (אני מפזרת מעל קצת סולת וזה יוצר קרום טעים).
לא להתפתות לאפות פחות. הפשטידה לא תהיה יציבה.
בהצלחה
הדפסת כתבה
