חורף חם בהולנד: אספרגוס ופרפרים בדצמבר, על מיזם הפסנתרים בתחנות הרכבת ומעבר לשלב ב’ בהתססה כנגד הפליטים
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
לילה לא שקט – מאירועי השנה החדשה בהולנד
חוק הפיטורין החדש וההסכם עם טורכיה לבלימת זרם פליטים
80% מהפליטים רוצים לחזור
הטבע השתגע: אספרגוס ופרפרים בדצמבר
אספרגוס ופרפרים לכבוד הכריסטמס – הטבע זימן לנו בדצמבר החולף שתי הפתעות. מאז תחילת המדידות, עם 14 מעלות בחוץ, היה זה הכריסטמס החם ביותר שעבר עלינו.
במהלך דצמבר האחרון, נשבר שיא הטמפרטורות היומי 6 פעמים. מאז חודש נובמבר ולאורך דצמבר שררה מעל הולנד רמה מטאורולוגית מאופיינת בלחצי אוויר גבוהים אשר גרמו לטמפרטורות שטרם נראו באזורנו בתקופה הזו של השנה. עד כה לא ירדה הטמפרטורה מתחת לאפס אפילו ללילה אחד. מעולם לא נרשם בהולנד חודש דצמבר שבו לא ירדו הטמפרטורות מתחת לאפס.
מזג אוויר חמים גורם לבלגן בטבע. מגדל אספרגוס מהכפר Etten-Leur במחוז ברבנט כבר קטף את האספרגוסים הראשונים. “בפינה החמה ביותר בשדה, הגובלת ביער, ראינו בימים האחרונים אספרגוס נובט”. את ארוחת האספרגוס הראשונה כבר אכלנו. היה להם טעם טוב”, אומרת לוס סווייפ (Loes Sweep) מחוות de Santspuy. זה מעולם לא קרה לה. ואפשר לומר שהיא גם לא ממש מאושרת מכך: “הצמח כבר בתהליך התפחתחות בשעה שהעונה הרשמית טרם נפתחה. אנחנו מקווים ‘שהוא יירגע’ וישוב לצמוח באביב. לא מתאים לנו אספרגוס עכשיו”.
גם הפרפרים הקדימו את זמנם – מצב יחיד במינו – מכיוון שפרפרים זקוקים לחום ושמש כדי להעלות את חומם הפנימי לשלושים מעלות. פרפר נימפית הסרפד (Atalanta), אחד הפרפרים הנפוצים בהולנד, כבר נצפה ובעמותה ההולנדית להגנת הפרפרים דיווחו כי גם פרפר עין הטווס (Aglais-io) והפרפר הצהוב (באנגלית: common brimstone) נראו לאחרונה. ממחוז Zuid Limburg התקבל דיווח נדיר על שועל כתום, סוג שכמעט אף פעם אינו מגיע להולנד.
נוהגים בחגים
מזה חמש שנים לא נצפה עומס בכבישים, כמו שקרה בכריסטמס האחרון: פקקי תנועה באורך כולל 90 ק”מ נרשמו בכבישים המהירים בכל רחבי המדינה. הפקק המשמעותי ביותר התרחש לאורך ה-A12 לכיוון חוף סכייוונינגן (Scheveningen) באיזור האג. על פי שירות בקרת התנועה הארצי, היה זה בגלל שאנשים רבים רצו ליהנות בחוף הים ממזג האוויר השמשי.
מקור: NRC
פסנתר ציבורי נוסף הושחת
למי מכם [ כמוני 🙂 ] שמרבים לחלוף בתחנות רכבת, בטח שמתם לב שבכמה וכמה תחנות רכבת גדולות ברחבי המדינה, הוצבו פסנתרים ציבוריים שבהם רשאים עוברים ושבים (מוכשרים יותר או פחות) לנגן ולהפגין בפני העוברים ושבים את כשרונם. מחווייתי האישית, אספר לכם שלא אחת נופלת בחלקי הזדמנות להאזין לאנשים מוכשרים להפליא.
הרעיון הכל כך פשוט הזה מקסים ממש. אולם מסתבר שיש כמה “יחידי סגולה”, שסבורים אחרת וטורחים להביע את דעתם על כך. העיתון NRC דיווח בשבוע החולף כי הפסנתר שהוצב בתחנת ניימכן הושחת בידי ונדליסטים. הפסנתר עומד נטוי על צידו, הפנל הקדמי נעקר ממקומו והמיתרים הרוסים. לא ידוע מי גרם לנזקים.
זו אינה הפעם הראשונה שפסנתר כזה ניזוק. שבועיים קודם לכן הושחת פסנתר ציבורי שהוצב בתחנת אמסטרדם סנטראל. אלמונים מרחו על הקלידים חיתול עם “תוכן” אנושי. הפסנתר נוקה, אולם יהיה צורך להחליפו, אחרי שהסתבר כי לא ניתן להיפטר “מהניחוח”.
לאחר שהפסנתר שניזוק בניימכן יתוקן, הוא יוצב בתחנה אחרת. פסנתר אחר יוצב בתחנת ניימכן בקרוב. את הרעיון להציב פסנתרים בתחנות הרכבת הגו בחברת הרכבות ההולנדית בעקבות מיזמים דומים בתחנות רכבת במדינות אחרות.
בביקורי האחרון בארץ נצפה פסנתר שכזה בתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה. הפסנתר היה סגור ומסוגר. בשלט שהוצב בסמוך, נכתב כי נגינה בו מותרת אך ורק לנגנים מקצועיים בהרשמה מראש ותיאום עם רכבת ישראל. אולי זה רעיון ששווה לשתף עם NS, מה דעתכם?
מקור: NRC
הכניסה לפליטים חינם – ב”שחיית חג המולד”
בעיתון המקומים בעיר Ede פורסם מכתב ששלח תושב העיר לראש העיר: “אני קורא עתה בעיתון המקומי שלפליטים מותר לשחות בחינם בבריכה. ראש העיר, אל תהיה מופתע אם בעקבות כך יהיו בעיר אירועים שיפרו את הסדר הציבורי.”
קבוצה של פליטים הוזמנה ל”שחיית חג המולד”. כותב המכתב ביקש להביע תרעומת על כך שהוא היה מחוייב לשלם עבור שיעורי השחייה של ילדיו, בעוד הפליטים מקבלים את השיעורים הללו בחינם.
בשבוע שלפני כן, בוטל שיעור שחייה שאורגן על ידי COA
(Centraal Orgaan opvang Asielzoekers), ארגון הסיוע המרכזי לפליטים בהולנד. על פי העיתון המקומי De Gelderlander, היה זה בעקבות האיומים שהובעו במכתב.
במהלך ימי החג הופיעו בכמה אתרי חדשות ארציים ומקומיים מאמרי דעה שמתחו ביקורת על חולשתו של COA ומכך שהוא מתכופף מול איומים, כמו אותו מכתב. כותב המכתב הואשם בשנאת פליטים.
בהפגנות שהתקיימו במקומות שונים ברחבי המדינה (פורמרנד, חלדרמאלסן, אורנייה וסטיינברחן), לא היו רק חששות ופחדים מפני הפליטים הזרים, אלא גם זעם וחוסר שביעות רצון ניכרת מן הפוליטיקה ההולנדית.
תושבת העיר חלדרמאלסן (Geldermalsen) כתבה פוסט בפייסבוק: “תושבי חלדרמאלסן זוכים ליחס בלתי הוגן וכאילו הם חסרי משמעות, לא ניתנת להם הזכות כלל ליטול חלק בדיון הציבורי. במקום זאת הם עומדים מאחורי גדרות גבוהים ומתבוננים בנעשה בעירם מבלי שיותר להם להביע את דעתם. תנו לנו את ההזדמנות לחוש שאנחנו משמעותיים”. גבריאל ואן דן ברינק, מרצה לנושאי חברה ומנהיגות עירונית באוניברסיטת טילבורג אומר שהמכתב שכתב תושב העיר Ede לא נחת מהירח. “זהו סימפטום של מחלה פוליטית שנמשכת כבר זמן מה. ואן דן ברינק מתייחס לפער ההולך וגדל בין ההנגלה הפוליטית לחיים הציבוריים. “זאת בעיה שקיימת בדמוקרטיה”, סבור ואן דן ברינק. עד כמה באמת מקשיב השלטון לתחושותיהם של התושבים? אם ברצונך לקבל החלטה קשה, עליך לתקשר באופן משכנע. יש נושאים עניינים אינטרסים חברתיים חשובים שעל ההנהגה לקחת בחשבון. ואן דן ברינק סבור כי באופן כללי, מנהיגים ציבוריים בהולנד הם בעלי נטייה משפטית חזקה. הם נוטים לבחון נושאים מתוך ראיית סמכותם ולא לתת מקום לרחשי לב הציבור.
“חלק מן המועצות המקומיות נוקטות בגישה תקיפה ומודיעות במכתבים לבתי התושבים כי הקמת מרכז קליטה לפליטים בסביבתם הוא מצב נתון ובלתי נמנע. גישה זו מעוררת זעם בקרב התושבים”, אומר מרסל בוחרס (Marcel Boogers) מרצה למנהיגות איזורית באוניברסיטת טוונטה (Twente). “אנשים לא משוגעים. הם רואים שבמקומות אחרים, דברים קורים אחרת; שיש ערים שבהן מביעים ראשיהן התנגדות לפניות מצד COA להקים מרכז קליטה לפליטים”. “היעדר תחושת שותפות מצד התושבים בתהליך קבלת ההחלטות בעירם היא פקטור משמעותי בתחושת התסכול והזעם האופפת את התושבים”, אומר פול ורהאחה (Paul Verhaeghe) מאוניברסיטת חנט (Gent) בבלגיה. ורהאחה חוקר בין היתר האם שינויים חברתיים גורמים לקשיים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. “במושג “השתתפות חברתית” יש מין סוג של אשליה”. תושבים ומועצות מקומיות מקבלות מטלות מן הממשל המרכזי שעליהן לבצע בתוך מערכת נוקשה של חוקים, ועל פי רוב, עם פחות מדי משאבים כספיים. “האוטונומיה שבה מבקש השלטון המקומי לזכות, על פי רוב אינה קיימת. מצב זה גורם גם הוא לתסכול”.
אלו צעדים אמור המגזר הפוליטי לנקוט ב-2016 על מנת שהעניין לא ייצא משליטה? “הדרך הטובה ביותר היא לשתף את התושבים בתהליך קבלת ההחלטות”, אומר ורהאחה. “עם קבלת ההנחייה להקים מרכז לקליטת מבקשי מקלט, יש למנות קבוצה של נציגים תושבי העיר שיעבדו יחד עם העירייה. דוגמא היסטורית לתהליך קבלת החלטות שכזה הזו מגיעה מארה”ב. ניתן היה לצאת מתוך הנחה כי תושב ממוצע בטקסס יבחר בנפט כמשאב שיספק לו אנרגיה ביתית. אולם, אחרי שקבוצת העבודה שמונתה לבחון את הנושא קיבלה לידיה את החומר ולמדה אותו, חל שינוי בדעתם. בסופו של דבר התקבלה והוצאה לפועל ההחלטה לספק למדינה אנרגיה מרוח”.
על פי ורהאחה זוהי דוגמא חשובה למה שמכונה “דמוקרטיה מכוונת מטרה” (deliberate democracy). “על ידי יצירת מצב לפיו ניתנת לתושבים תחושה שיש להם שליטה על האופן בו מתרחשים דברים בסביבתם, ניתן להוציא לפועל החלטות בקלות רבה יותר. ראשי ערים צריכים לשנות גישה ולהפוך ממנהלים לקואצ’רים”, אומר ורהאחה.
איך יכול התושב הממוצע להתייצב מול הפוליטיקה כאשר דברים שקורים בעיר אינם לרוחו? “בסטיינברחן, אורנייה ופורמרנד התאגדו התושבים והביעו את התנגדותם, אחרי שאירועים במרכזי הקליטה גרמו לעניינים לצאת משליטה. “דאגו לכך שהמצב ייצא מכלל שליטה” אומר מרסל בוחרס בחצי חיוך. אולם הוא מציע טיפ מוצלח יותר: “התארגנו לפעולה דרך מסגרות חברתיות שונות, כגון מועדונים, כנסיות, ועדי שכונות, בתי ספר. ההתארגנות להבעת דעה אינה חייבת להגיע ממקום שלילי, על מנת שהיא תביא לתוצאות טובות. שאלו את העירייה כיצד אתם יכולים לתרום בתמורה להפחתת מספר הפליטים שיגיעו לעיר”. בוחרס סבור שהמחאה נגד הפליטים אינה זוכה לתשומת לב ראויה, משום שהיא מתפרשת כשנאת זרים. קסנופוביה היא משהו אנושי, והימנעות מהתמודדות עם חששותיהם של התושבים היא לא הדרך הנכונה.
ואן דר ברינק טוען כי זרם הפליטים המתגבר הוביל להיווצרות של תחושב של חוסר ביטחון שגרמה למחאת התושבים לצאת מכלל שליטה ולהתפתח למהומות. זהו השלב הקיצוני ביותר מבין שלושה שלבים בתהליך שהולך ומתפחת מזה מספר שנים. השלב הראשון הוא הימנעות מהצבעה בבחירות והשלב השני הוא הצבעה המונית למפלגה קיצונית כגון PVV. מהומות וזריקת אבנים היא השלב השלישי. ואן דן ברינק מביע פסימיות כאשר הוא נשאל מה יכולה הפוליטיקה ללמוד מכך. “הפוליטיקה מתעסקת בדברים הפחות חשובים ומתעלמת מהאינטרס הציבורי ועקב כך מתקשה לייצר שינויים משמעותיים בחיי התושבים”.
המסקנה המתבקשת מהכתבה הזו היא שאם אנחנו רוצים להשיג משהו, אנחנו צריכים לפעול בדרכים חכמות כדי להשיג תוצאות….
מקור: NRC
הדפסת כתבה
