המאמר הזה מיועד רק להורים המעוניינים לעזור לילדיהם להעלות את ההערכה העצמית שלהם, לפתח את תחושת המסוגלות, וללמוד איך להגשים לעצמם חלומות. הנבונים יבינו שהילדים פה הם רק סיפור כיסוי… ויש גם מתנה שווה לקוראי דאצ’טאון
שנה חדשה בפתח, הילדים כבר הולכים אל בתי הספר ואנחנו כהורים נרגשים עבורם אך גם מעט חוששים ומקווים בכל לבנו כי תהיה זו שנת לימודים מוצלחת וכי הם ילמדו ויגשימו חלומות. ומכיוון שזהו רצון גלובלי, החלטתי לחשוף בפניכם את הכלי הפשוט ביותר אך גם המשמעותי ביותר שאני משתמשת בו גם עם ילדיי כדי ליצור עבורם לא רק את כל התחושות שציינתי למעלה, אלא גם עתיד טוב יותר. ממש ככה.
אני קוראת לזה “הילד/ה שאני השנה”, ואני משתמשת בו החל מהגיל בו ניתן לפתח שיחה עמוקה מספיק בנושא, מניסיוני בסביבות גיל ארבע. ומאז שאני משתמשת בכלי הזה עם ילדיי אני מופתעת שוב ושוב כמה זה עובד גם עליהם (למרות שאני לא מבינה למה זה מפליא אותי אם אני רואה את זה עובד גם על מבוגרים וגם על עצמי. אבל כן, זה מדהים כמה שזה עובד, ובהמשך אני גם אסביר למה).
והנה מה שאנחנו עושים:
- אנחנו קובעים פגישה: עם כל אחד מילדיי אני קובעת פגישה לבד, בבית או בבית קפה שאהוב עליו, ואנחנו דנים באיזה ילד/ה הוא/היא רוצה להיות בעוד כשנה.
באווירה הנינוחה הזו אני שואלת אותם שאלות בכל מיני תחומים, שכן אני מאמינה שהצלחה בבית הספר היא חלק ממכלול של הצלחה גם בתחומי חיים אחרים: משפחה, חברים, חוגים – הכל קשור והכל נכנס.
אני כותבת את כל מה שהם אומרים במחברת המיוחדת שלי (זו שעוזרת לי לא לאבד את הראש), והם מרגישים מאד מיוחדים! - אני מתמצתת את הדברים לכדי משפטים קצרים שאותם אנחנו מנסחים בזמן הווה (ילדים גדולים יכולים לעשות את זה לבד).
למשל: “אני רוצה שיהיו לי יותר חברים” יהפוך ל”יש לי הרבה חברים”.
ו”אני ממש רוצה שכבר תרשו לי להישאר בבית לבד” יהפוך ל”הוריי סומכים עליי ואני נשאר בבית לבד”.למה בלשון הווה?
כי כך המוח שלנו עובד. המוח לא “מאמין” לדברים שאינם ברורים, למשאלות או ל”אולי”. המוח מאמין רק לדברים שהם קונקרטיים. ולכן לשון ההווה משכנעת את המוח שהדבר כבר קורה, וכך נוח לו להסתדר עם זה. במילים אחרות, המוח מסתדר עם הוויה שהיא עכשווית, שמתרחשת עכשיו. ולכן יש לעשות מה שאני קוראת “הבאת העתיד אל ההווה”, כי העתיד כבר כאן.זה מה שנקרא באנגלית Mind Setting. השפעה על התודעה שלנו. אנחנו בעצם אומרים להוויה שלנו שהנה היא כבר מתרחשת. ואני אגלה לכם שאת תרגיל הדמיון הזה עושים האנשים המצליחים ביותר בעולם. הם רואים את עצמם משיגים את המטרות שלהם בעיני רוחם. הם חשים את זה. ואם זה הסוד שלהם, אז למה שאנחנו, כהורים, לא נעזור לילדינו להשתמש גם הם בכלי הזה? הם הרי דור העתיד של האנשים המצליחים? לא?!
- השלב האחרון הוא למקם את כל המידע שבידכם על לוח או תמונה, לתלות או להניח במקום שהילד רואה מדי יום כמו על הקיר ליד המיטה או בסמוך לשולחן הכתיבה (אם עוד יש ילדים שעושים שיעורי בית כמו שאנחנו היינו עושים…).
- מדי פעם, במשך השנה, דברו עם הילדים על ה”ילד/ה שהוא/היא השנה”. בדקו:
מה קרה או השתנה?
האם הם עדיין שמחים בבחירות שעשו?
האם יש משהו שהם כבר השיגו והם רוצים להוסיף מטרה להגיע אליה? (אני באופן אישי מאוד לא אוהבת “מטרות” ומלמדת אנשים איך להשיג את מבוקשם גם בלי המילה הזו שהיא מבחינתי גורמת לאנשים לפספס בדיוק את המטרה, אבל על כך בפעם אחרת).
עכשיו בואו נבין: למה זה עובד כל כך טוב?
- כי אנחנו עוזרים להם לכייל בדיוק את אותה תודעה להצלחה – וכשאנחנו עושים את זה, כל ההוויה שלנו מכוונת להצלחה הזו.
- כי ברגע שהתודעה שלנו מכוונת על משהו, וביטאנו את זה במילים, בכתיבה ואז גם מסתכלים על זה בכל יום ויום, גם המעשים שלנו יהיו מכוונים לשם, בלי שבכלל נתכוון.
ואני מקווה שאתם כבר יודעים שרק המעשים שלכם יגשימו לכם חלומות. - ואחרון ומאוד חביב: הדרך הזו מלמדת אותם להשתמש בתודעה של צמיחה.
ואם זה לא מספיק יש עוד!
- חשבו על הרגשת המסוגלות שזה נותן להם.
- חשבו על ההערכה העצמית שלהם כשהם ייווכחו שהם מסוגלים להגדיר משימות ולעמוד בהן!
- חשבו כמה בטחון עצמי זה יכול להעניק להם כי הם לומדים שהם יכולים לסמוך על עצמם ועל היכולות שלהם.
ההזדמנות להעניק את כל הטוב הזה לילדים שלכם נמצאת בידיים שלכם! האם תנצלו אותה?
שתהיה לכולנו שנה טובה, כי אנחנו נעשה אותה טובה.
נעה
וכמה הערות מעשיות
- היו יצירתיים בלוחות שלכם. אך אם בכל זאת תרצו לקבל ממני במתנה את התבנית לבניית הלוח שאתם רואים פה בתמונות, שלחו לי מייל ל- noa@nbmove.com
- אני אשמח מאד לקבל מכם תמונות או קבצים של הלוחות שלכם ואם זה בסדר אז גם לקבל את אישורכם לפרסם אותם (לא חייבים). אז שלחו אותם לאותו המייל.
- חמישה קוראי “דאצ’טאון” שישלחו אליי לוחות יקבלו מתנה: שתי שיחות אימון טלפוניות איתי לגבי הלוחות. האחת עכשיו והשנייה בעוד כמה חודשים כדי לראות מה קרה בינתיים (החמישה יוגרלו מבין מי שישלחו את הקבצים שלהם עד מוצאי שמחת תורה, 5 באוקטובר).
לימור
19/09/2015 at 13:01איזה יופי של רעיון!
נעה
27/09/2015 at 20:51תודה לימור.
תעשי אחד ותשלחי לי למייל שמצויין בכתבה. מבטיחה להגיב.
Related Articles
תיק Talk – סיפור הסטלינג תרפי של טל
יוצאים מהקורונה -אירוע הספורט היהודי בגדול באירופה
החיים כמשל – איתמר גלבוע מפסל את מרכיבי חייו