גם אתם כבר מרגישים את זה? תחושת הקלה כזו שאנחנו מתקרבים לסוף, או לכל הפחות למצב שניתן לשהות בו ולחיות בו, במשך תקופה. ולא חשוב אם התחושה הזו נובעת מכך שהמצב החמור מאחורינו, או שהיתה זו הגזמה ותגובה לא פרופורציונלית, בכל מקרה, אפשר ממש להריח את תחושת השחרור השוררת בחוץ, באוויר. וזה לא רק אני וזו לא רק הגישה ההולנדית הקלילה שדיברנו עליה כל כך הרבה לאחרונה בהשוואה לעוצר וללחץ הקיימים בישראל.
מכבסת תולה
במהלך החודשיים האלו, של שהייה בבית עם שני ילדים (ובעל בקומה השלישית, שעובד ומוציא את ראשו רק להכנת קפה וארוחות משותפות), הותשתי. כמו רוב ההורים אני מניחה, הותשתי מלבשל, לטפל, לחתל, לשחק, לתכנן פעילויות יצירתיות, להדליק טלוויזיה, לכבות טלוויזיה, לעזור בשיעורים דרך המחשב, לנסוע לסופר, לחזור מהסופר, לנחם, לחבק, לגשר, לחייך, להצחיק, לקלח, להשכיב, לקרוא סיפור, ועוד אחד, ועוד….
הותשתי מהניסיון להישאר חיובית ולא להתעצבן כל כך מהר.
בשיחות עם חברים אחרים, התמונה די זהה. כולנו (או רובנו לכל הפחות) מותשים מהמצב הזה ומחכים שיסתיים. אבל הנה, אמרנו כבר, זה כאן זה באוויר. לאחרונה אפשר אפילו למצוא סרטונים ובדיחות העוסקים בחזרה לשגרה, שצוחקים על הרעיון של מפגש אנשים שלא בזום, של ללבוש מכנסים עם כפתורים, להתאפר, לנסוע ולא רק לסופר…
מותר גם לי
איפשהו שם, די בהתחלה, עם הניסיון להכיל את הכל ולחייך ולחבק כי בסופו של דבר, זה מה שהילדודס יזכרו מהתקופה הזו, נעלמה הקונדיטורית שבי. בהתחלה עוד אפיתי קצת עם הילדים, אבל מצאתי שהאוכל והאפיה בעיקר, הופכים לנחמה וזה לא סוג הנחמה שעם השלכותיה ארצה להתמודד בעתיד הקרוב או בכלל.
בעודי צופה בסרטונים של קולגות, קונדיטורים שמלמדים צופים להכין עוגות ומקנים סודות וטיפים לאפייה נכונה, הבנתי שאין לי מקום בראש כרגע להיות נגה הקונדיטורית, כנראה שזה יצטרך לחכות. בדיוק כמו שאני לא האמא שכותבת לוחות זמנים בכל יום, והכל מחולק לפי שעות, ויש שעת יצירה, ושעת הכנת אוכל, ושעת שיעורים, ושעת מנוחה לאמא, ושעת עצבים ותסכול…
אני לא מאלה, וגם זה בסדר.
התקופה הזו פגשה אותנו, כל אחד ואחת, בדרכי התמודדות שונות. חלק השתבללו, חלק נכנסו לעשייה אינטנסיבית, חלק נתמלאו במרץ ואחרים פשוט בהו. חלק מהעניין זה ללמוד לקבל את המחשבה שזה בסדר, גם זה, וגם זה וגם זה וגם זה. הכל לגיטימי – מותר לי גם לוותר קצת, לשקוע, כי זה מה שיוצא ממני כרגע, כמו שגם בגישה השניה, הפעלתנית והנמרצת, לגיטימית ולעיתים אף מעוררת קנאה, בי לפחות.
אני משאירה אתכם עם מתכון לגלידה או שייק שאני והילדים אוהבים להכין מאז שהתחילו הימים החמימים וכן ירבו!
הכי פשוט להכנה וניתן לגוון ולשנות. הבסיס הוא בננה.
כאשר טוחנים בננה קפואה, המרקם שלה הופך לקרמי גלידתי ולכן אותה לא מומלץ להחליף. מעבר לזה, הכניסו כל פרי שחשקה נפשכם.
הנוזל שתוסיפו, גם הוא נתון לשינוי (חלב/חלב קוקוס/חלב סויה או אפילו מים). ככל שתוסיפו יותר חלב, התוצאה תהיה יותר שייקית מימית מאשר גלידה.
רוצים לגוון? תוסיפו מחיות אגוזים אם יש לכם (אם אין, אפשר גם להכין).
אם חסרה לכם מתיקות, הוסיפו דבש או סירופ מייפל (או תמרים).
לנו יש שתי ווריאציות שאנחנו אוהבים וחוזרים עליהן.
גלידת בננות ותותים
- 3 בננות קפואות
- 10- 15 תותים קפואים
- קצת פחות מרבע כוס חלב (למרקם של גלידה)
שייק בננות, תמרים וטחינה
- 3 בננות קפואות
- 2 כפות טחינה גולמית
- 2/3 כוס חלב (או יותר לקבל מרקם נוזלי יותר)
- 4 תמרים מקולפים (אני משרה אותם דקות בודדות במים רותחים כדי להקל על הקילוף)
מוציאים את הפירות מהמקפיא וחותכים את הבננות לחתיכות גדולות כדי להקל על פעולת הבלנדר
טוחנים את כל המרכיבים יחד בבלנדר עד שמגיעים למרקם הרצוי.
תהנו !