סתיו הולנדי

פעם בעולם שבו לא היה אינטרנט או טלוויזיה ורק אולי איזה עיתון אחד או שניים, הדאגות של האנשים היו מצומצמות לעולם הקטן שלהם.
דאגות של משפחה, דאגות של כפר/עיר, דאגות של מדינה ומקסימום דאגות של מדינות שכנות.
היום אדם יושב בביתו ודואג דאגות של אנשים בקצה השני של הגלובוס.
אין טוב בלי רע והגלובליזציה עושה לנו טוב, אבל גם עושה לנו רע… צריך לדאוג להוריקנים בפיליפינים, למגפות באפריקה ולקריסות כלכליות באירופה.
אז במקום לדאוג אני מנסה להתרכז במה שקורה כאן ממש עכשיו… סתיו…”כבר הסתיו עכשיו, לא צריכה סיבה להיות עצובה” שרים לנו ‘תיסלם’.
לפעמים קורה לי שאני מרגיש מין פרץ של חיות שמתחיל בדגדוג בבטן, עולה ומתפשט בבית החזה ואז מתפוצץ בראש ואני מרגיש צעיר ורענן ושהכל עוד אפשרי.
ככה זה עם עונות מעבר, יש בהם ריגוש ושינוי ובלבול, מה שהיה איננו עוד והעתיד לבוא עדיין אינו נוכח לגמרי.
השגרה מתערערת, ארונות מתנערים, מלתחות מתאווררות, הישן מתערבב עם החדש כמו בריקוד ואלס, צעד קדימה, שניים אחורה, סקובידו….
אז רשמתי לי כמה דברים ששמתי לב שקורים עכשיו, הבדלים עדינים שמעידים על השינוי שמתחולל מתחת לאפה של השגרה המתגלגלת…

איך יודעים שהסתיו ההולנדי הגיע:

*כשהשמש מפציעה בין העננים ואתה מסתכל עליה כמו על אהובה ישנה במבט ששואל ‘איפה היית כל חיי?’

*כששומעים בשיחה עם הורים בבית ספר מישהו שקובל על כך שהחזאי הבטיח יום יפה עם שבע עשרה מעלות ובסוף היה מעונן ורק ארבע עשרה מעלות

*לשטוף ידיים עם מים חמים זה הכרח ולא פינוק

*העצים שחיפו על החלונות והמרפסת כבר לא נותנים את אותה הפרטיות

*מתלבשים טוב לפני הנסיעה על האופניים ואז מזיעים מתחת לבגדים עבים מדי

*מגיעים הביתה אחרי יום שלם של רכיבה על אופניים מפה לשם ומרגישים שהדבר היחיד שיכול לרומם את הגוף והנפש זה מקלחת חמה

*בזמן נסיעה באוטו היד נשלחת מדי פעם לכפתור של הטמפרטורה ומזיזה אותו מקירור לחימום לקירור לחימום

*מסתכלים החוצה ורוצים להישאר בבית

עוד רגע יגיע החורף… בואו נהנה מהסתיו.

הדפסת כתבה