במהלך סוף השבוע האחרון (תחילת חודש מרץ), עלה ל-18 מספר החולים שאובחנו בהולנד כנושאים את מה שמכונה וירוס הקורונה. הצפי הוא שמספר זה ימשיך לעלות, אך קצב ההדבקה תלוי בגורמים שונים שעל חלקם ארחיב בהמשך. מאחר והמקור האמין והעדכני ביותר למידע אודות המחלה הוא רשויות הבריאות המקומיות והגלובליות, בטור זה אנסה לתת רקע על המחלה ממה שידוע לרשויות עד כה בשאיפה שהידע הזה יאזן את ההתנהגות שלנו שכרגע נעה בין פאניקה לשאננות.
שאלות ותשובות – המצב בהולנד >> בסוף הכתבה
ב-31 לדצמבר 2019 דיווחו רשויות הבריאות בסין על צבר של חולים באזור העיר WUHAN שסבלו מדלקת ריאות, מרביתם שהו לפני התפרצות המחלה בשוק הדגים מקומי. מאחר ועלה החשד שמדובר בגורם מחלה שעבר לחולים כתוצאה מחשיפה לבעלי חיים נגועים, החלה חקירה יסודית של גורם המחלה. כעשרה ימים לאחר מכן, חוקרים מהמרכז לבריאות הציבור בשנחאי פרסמו את הרצף הגנטי המלא של הוירוס, שהראה רמת זהות מסוימת למשפחה של וירוסים שמוכרת כ-(Human Coronaviruses (HCoVs. משפחה זו כוללת מחוללי מחלה שבמרבית המקרים אינם נחשבים כמסוכנים במיוחד (הכוונה היא באנשים שלרוב נחשבים בריאים, ללא מחלות רקע משמעותיות). אולם, מתחילת המאה הנוכחית, פרצו שתי מגפות קטלניות הכוללות וירוסים ממשפחה זו, והן מגפת ה-SARS בשנת 2002 ומגפת ה-MERS בשנת 2012.
מגפת ה-Severe Acute Respiratory Syndrome) SARS) פרצה גם כן בסין, במחוז גואנגדונג, והתפשטה ברחבי העולם בכמה עשרות מדינות. הוירוס כונה SARS-CoV וכשהתגלה הרצף הגנטי שלו עלתה הסברה שהפצת המחלה החלה בעטלפים נגועים בוירוס. למרות האילן המשפחתי שאינו נחשב אלים במיוחד, הוירוס הזה התגלה כאגרסיבי, כשהוא גורם לכשל נשימתי ב 20-30% מהחולים ול-10% תמותה, בעיקר בקרב חולים מבוגרים וכאלה עם מחלות רקע. ההדבקה בין בני אדם נגרמה לרוב בתוך בתי החולים, למרות שתועדו גם מקרי הדבקה שהוגדרו “קהילתיים”. מגפת ה-SARS הסתיימה לאחר כשנתיים מהרגע שפרצה, כשהיא גורמת למעל 8000 חולים ו-774 אנשים שמתו כתוצאה ממנה.
עשור לאחר מכן, בשנת 2012, זוהתה התפרצות נוספת של מקרי דלקת ריאות חריפה, הפעם בערב הסעודית. הוירוס זוהה כקרוב משפחה של ה-SARS ונקרא MERS-CoV (Middle East Respiratory Syndrom) ונכון לסוף נובמבר 2019, עדיין דווחו התפרצויות מקומיות של המחלה. מבחינת מספר החולים והמתים מהמחלה, ה-MERS הינו קטלני יותר וגרם לכ-2500 חולים ומעל 800 מתים. למרות שמגפת ה-MERS לא הייתה בינלאומית כמו ה-SARS, ומרבית הקורבנות היו מערב הסעודית, הקשר בין השתיים גרם לארגון הבריאות העולמי לתייג את הוירוסים כבעלי עדיפות גבוהה, במטרה לעודד מחקר בנושא.
הוירוס החדש, שהתגלה כאמור ממש בסופה של שנת 2019, נקרא בצורה חסרת יצירתיות מוחלטת 2019 Novel Coronavirus, או בקצרה 2019-nCoV. שם מרגש נוסף שניתן הוא 19-COVID (Coronavirus disease 19). בדומה לשאר בני המשפחה, גם וירוס זה נראה מבעד לעדשת המיקרוסקופ כמבנה המזכיר בצורתו כתר ומכאן שמו, וירוס הקורונה. מדובר בוירוס מעוגל, שקוטרו נאמד בכ- 0.1-0.15 מיקרון. מעטפת הוירוס, שמכילה את החומר הגנטי שלו, כוללת חלבונים שונים המתפקדים כמעיין גלאים. אם תחפשו תמונות של הוירוס תראו מבנים כדוריים שעליהם מעיין זיזים, או “שפיצים”. אלו הם החלבונים הנ”ל. חלבונים אלה מזהים את התאים אליהם יחדור הוירוס על ידי אינטראקציה עם חלבונים שעל פניי אותם תאי מטרה. כשחלבוני הוירוס באים במגע עם אותן מזהים שעל פני תאים בגופו של בעלי חיים המארח, הוירוס חודר לתוך התא. חישבו על זה כעל סוג של מפתח ומנעול, כשלוירוס יש מפתח מסוים והוא “מחפש” את המנעול המתאים. התאים אליהם חדר הוירוס מתפקדים למעשה כבתי חרושת לייצור וירוסים חדשים. וירוסים שונים יזהו חלבונים שונים ולכן יחדרו לתאים שונים. סוג התאים אליהם יחדור הוירוס קובע למעשה את אופי המחלה. במקרה של וירוס הקורונה מדובר בתאים שעל פניהם מצוי חלבון הנקרא ACE2 (human Angiotensin Converting Enzyme 2) המצויים במערכת הנשימה, מה שמסביר את הסימפטומים המרכזיים של המחלה. ב-19 בפברואר, חוקרים מטקסס הצליחו לאפיין את אותם “חלבוני מפתח” של הוירוס החדש, מה שמאפשר פיתוח טיפול תרופתי ממוקד. במאמץ משותף מרשים, שלמען האמת קדם לו מחקר על בני המשפחה הקודמים של הוירוס החדש, מדענים משתמשים בגישות שונות לטיפול נגד הוירוס, חלקן בהצלחה מבטיחה. למרות שיחלוף עוד זמן מה עד שנראה טיפול נגיש, הדרך היא קצרה בהרבה ממה שהיה מקובל בעבר.
בנוגע להתנהלות היומיומית שלנו: נכון לרגע זה, ההנחה היא שוירוס הקורונה אינו נע באוויר כחלקיק בודד אלא מועבר באמצעות נתז, טיפות זעירות של נוזל שמישהו משתעל או מתעטש. זהו נתון שחשוב לזכור בהקשר למסכות הפנים שהפכו למבוקשות מאוד בימים אלו. מקובל להניח שמטרת המסיכה היא להפחית את סכנת ההידבקות מהסביבה על ידי סינון הוירוסים מהאוויר. למעשה, המסכות נועדו לשמירה של נתזי רוק בתוך המסכה ולא להפחית ספיגה של נוזלים מחוץ למסכה, ובכך להפחית את סכנת ההדבקה ולא ההידבקות!
מכאן שאדם החושש שהוא חולה אמור להשתמש במסיכה כדי לא להדביק אחרים ולא להיפך. אבל, וזה אבל חשוב, מאחר ולבישת מסכה לאורך זמן אינה נוחה ומרבית האנשים אינם יודעים לחבוש אותה נכון, האדם החובש את המסיכה נוטה לגעת בפניו ובמסיכה, ובכך להעביר לידיו את הוירוסים שהוא פלט. כל מגע שלו לאחר מכן, יגרום להפצת הוירוסים. מסיבה זו מומלץ באופן כללי לא להשתמש במסכות פנים. אמצעי הזהירות היעיל ביותר כרגע הוא נטילת ידיים תכופה במים וסבון (שמפרק את מעטפת הוירוס שהינה שומנית באופייה) לאחר מגע עם אנשים או משטחים שעלולים להיות נגועים בוירוס. אפשרות נוספת היא להימנע באופן גורף מקשר עם אנשים, מה שבהחלט יפחית את סיכויי ההידבקות, אך לאור המספרים הנמוכים של חולים בהולנד, הימנעות זו לא בהכרח מוצדקת בשלב זה.
מאד חשוב לציין שכל האמור לעיל מבוסס על הידע הזמין בנקודת זמן זו, וחשוב להיות מעודכנים באמצעות ערוצי התקשורת של רשויות הבריאות (ולא בלוגרים\סרטוני יוטיוב של “מומחים” וכו’).
19-COVID אינה עוד שפעת או מחלה שאפשר להקל בה ראש, בראש ובראשונה בגלל רמת ההדבקה הגבוהה, כמו גם הסימפטומים הנלווים. מספר הנדבקים ברחבי העולם עומד על אזור ה-90,000, ולמעלה מ-3000 מתים. מנגד, למעלה מ-45,000 החלימו. לאור זאת, השינויים בהתנהלות שלנו צריכים להיות מבוססים על מידע ולא פאניקה. רק בריאות לכולם.
*מידע שוטף על ההתפתחויות הנוגעות למחלה ניתן לקבל באתר ארגון הבריאות העולמי:
https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019
שאלות ותשובות – המצב בהולנד – מידע מתוך האתר: www.rivm.nl
מהם התסמינים של וירוס הקורונה?
הצטננות ושיעול הם הסממנים הבולטים. חום עם תסמיני נשימה (שיעול או קוצר נשימה).
מי צריך לבדוק התכנות של הדבקה בנגיף?
מי שבילה בשבועיים האחרונים במדינה / אזור עם התפשטות נפוצה של נגיף הקורונה:
סין (כולל הונג קונג ומקאו)
סינגפור
דרום קוריאה
המחוזות הצפון איטלקיים של עמק אאוסטה, פיימונטה, לומברדיה, טרנטינו-דרום טירול, פריולי-יוליאן-ונציה, ונטו, אמיליה-רומאניה וליגוריה.
או היו בקשר עם חולה בנגיף הקורונה בשבועיים האחרונים.
למי פונים?
יש לפנות לרופא המשפחה או לשירות הבריאות העירוני המקומי של GGD
ההנחיות בהולנד לגבי בידוד:
אנשים שצריכים להיות בבידוד, המשמעות היא שאסור להם ללכת לעבודה או לבית ספר. הם יכולים לעבוד מהבית. הם מורשים לצאת החוצה לעשות קניות למשל, אך עליהם להבטיח שיישארו מרוחקים מאחרים ולא יוצרים קשר פיזי.
האם ילדים הם קבוצת סיכון מיוחדת ל- COVID-19?
כרגע ילדים כמעט ואינם מקבלים תלונות מנגיף הקורונה החדש. לכן ילדים אינם קבוצת סיכון מיוחדת.
האם בתי ספר סגורים בהולנד?
אין כרגע שום סיבה לסגור בתי ספר. ילדים שאינם חולים יכולים פשוט ללכת לבית הספר. ילדים שחזרו מאזור בו שולט COVID-19 וכעת יש להם הצטננות או חום, חייבים להישאר בבית כדי לחלות ולא להדביק אחרים.
האם אתה יכול ללכת לבית חולים בו אושפז חולה עם COVID-19?
כן, חולים מאובחנים ב- COVID-19 כלולים בתאי בידוד מיוחדים, כך שחולים אחרים אינם נמצאים בסיכון להידבק. צוות בית החולים מאומן היטב ומורגל לעבוד עם חולים במחלות זיהומיות שונות.
האם יש יכולת מספקת בבתי חולים הולנדים לטפל בחולים במידה ותהיה התפרצות של הנגיף?
ניתן לבצע את הטיפול הנכון בכל בתי החולים בהולנד. יש מספיק יכולת לקחת חולים קשים לטיפול נמרץ.
למידע נוסף, שאלות ותשובות על הערכות בהולנד לחצו כאן
הדפסת כתבה
