רצה רצה ו’על הדרך’ ממליצה

הכל התחיל לפני כשלוש שנים. גרנו בארץ אי שם בין כרמים ושדות באזור ‘עמק חפר’ מרחק יריקה מהים.  בן זוגי היקר היה כבר תחת סטטוס ‘רילוקיישן’ ואנחנו משכנו עוד זמן בארץ, קרוב לים. שכנתי וחברתי היקרה גל התחילה לזמזם לי שאני חייבת להתחיל לרוץ! בהתחלה הדפתי אותה בעדינות, אבל גל לא הרפתה: “את חייבת להצטרף אלי ונרוץ יחד!” אני עיקמתי פרצוף ועניתי לה: “לרוץ? מה לי ולרוץ? אין מצב. דיי כבר עם הטרנד הזה! כולם רצים או מצטלמים שהם רצים. זה רק טרנד מעצבן. וחוץ מזה חם לי. לח לי. וגם אין לי זמן! אני סוג של אם חד הורית במשרה מלאה!”. גל המשיכה להתעקש ואני התחלתי להסביר לה שיש לי בעיות ברכיים ועוד כל מיני תחלואות עד שלבסוף נכנעתי. יאללה ננסה לרוץ. לא נמות מזה. קבענו שעה. פישפשתי שעה בארון הבגדים לדלות איזה טרנינג הולם ולא מרופט ונעליי ספורט שלא מתפרקות. אימון ראשון עבר בשלום. הזעתי בטירוף. קצת קיטרתי בעלייה, אבל מודה שאיזה ניצוץ קטן נדלק שם בפנים. אבל לא הייתי מוכנה עדיין לחשוף את זה בפני גל.
מוכנה עדיין לחשוף את זה בפני גל.

וככה זה התחיל: גל המשיכה להיות שכנה טובה ויחד התחלנו לרוץ. בים. בשכונה…והאמת התאהבתי. מודה שזה גם נחמד ומרענן שלפתע יש עוד נושאים ללהג עליהם עם אנשים במסדרונות במקום העבודה: בגדי ספורט, ריצה, אימונים, נעליים, פציעות… פתאום כולם רצים וכולם רוצים לדבר על זה. לאט אך בנחישות התחלתי לרכוש לי בגדים מגניבים, צבעוניים ונעליים שוות. טרם רכשתי שעון דופק אשר מודד את מזג האוויר בזמן שאני רצה, אבל מי יודע אולי עוד אכנע גם לזה. התאבזרתי באוזניות שוות- כי איך אפשר לרוץ ללא אפליקציית ריצה שווה ומוזיקה?!

רצתי ורצתי עד ש…נפצעתי. המבחן האמיתי הגיע למעשה שנפצעתי. לאחר מספר חודשים שפשוט רצתי ורצתי ללא מחשבה מעמיקה שאני צריכה לחזק גם את שאר חלקיי גופי שלא ממש נמתחו באופן רציני ב 20 השנה האחרונות – נפצעתי ברגל ואז אתה מבין מה זה באמת ‘לב שבור’. מי שמתאהב בריצה ונכנס לזה – אז להפסיק לרוץ כך פתאום ללא אזהרה – זה כמו ‘דכאון לאחר לידה’- יש ‘דכאון לאחר ריצה’ – זה אמיתי. כואב. מדכא. בדוק. התחלתי לרוץ לרופאים, אורטופדים, דיקור וכמובן מדרסים. הייתי מנוטרלת מספר חודשים מביטה בערגה בכל הרצים סביבי. שומעת בייאוש סיפורי פציעה נוספים מסביבי. הדבר היחיד שלבסוף עזר לי וריפא את הפציעה זאת ‘תרופת סבתא’ שהעלימה לגמרי את הדלקת. תרופת הסבתא הינה: ‘חימר ירוק‘. כן. כן. זה מעולה לדלקות. ערב ערב חבשתי באדיקות את מקום הדלקת בחימר ירוק שהכנתי בבית וזה פשוט העלים אותה לגמרי לאחר מספר ימים. חזרתי למסלול- מחודשת. זהירה ועם זוג מדרסים. (טרם רכשתי שעון ריצה!)

איך אני יודעת שמדובר באהבה אמיתית? ברגע שעברנו לאמסטרדם בחודש פברואר 2013: שלג על העיר ואני רצה! אני רצה בכל מזג אוויר: שלג, גשם, קיץ ולחות. וכן גם בחופשות. אם יש ימים אשר לא יוצא לי לרוץ- הגוף שלי מתחיל לסמן, לאותת, לנזוף מבפנים… תקראו לזה התמכרות – מבחינתי זאת התמכרות חיובית ובריאה. זאת הזדמנות לפרגן בענק (ולא, אין לי אחוזים שם!) לחנות ספורט run2day באמסטרדם שרכשתי שם נעלי ספורט לריצה. לאחר חודש וחצי הבחנתי שהבד של הנעל קרוע בצד ובשביל הפז”מ של הנעל זה היה קצת מטריד. ניגשתי לחנות כולי ישראלית משולהבת לפצוח בנאום שאני ממש מופתעת ומאוכזבת שמותג כזה האיכות כה נמוכה… ובלה בלה. מוכנה שישלחו את הנעל למעבדה ואז לאחר שבועות יגיע דו”ח ואז אני אתעצבן….אבל המוכר לא נתן לי אפילו להתחיל בנאום חוצב הלהבות ש’הכינותי מראש’. ברגע שהצגתי את הנעל הפגומה – ואת הקבלה הוא לקח את הנעל ואמר: “קחי נעליים חדשות או זיכוי. זה לא אמור לקרות.” מרוב שהייתי בהלם מהאדיבות והשירות – לא הייתי מרוכזת לבחור נעל חלופית ולקחתי את הזיכוי- מחוייכת בצורה קצת מטופשת. למען האמת זה לא קשור אם זה בישראל או בהולנד – מדהים לראות שירות כזה אדיב שנותן ללקוח תחושה כל כך טובה. ועכשיו הגיע הזמן לעשות את המעבר שאני הכי אוהבת. רצנו רצנו רצנו ו…. עכשיו ‘פוד טיים’.

אז אמנם אני רצה לי ברחבי העיר, אבל אני גם אוכלת ואוהבת לאכול טוב. בזמן האחרון בגלל שאני עובדת הרבה מחוץ לבית – העתקתי את ‘משרדי הביתי’ למספר בתי קפה מדליקים באמסטרדם שאני יותר משמחה לשתף – כי הם באמת ידידותיים לקפה, ארוחת בוקר וגם לשבת לעבוד בשקט.

הנה שלושה חביבים עליי במיוחד ועוד אחד מומלץ ביותר, אבל ללא wifi:

Bakers and rosters בשכונת הPijp באמסטרדם. לא רחוק מאלברט קאופ מרקט. מדובר בבית קפה טרנדי עם ארוחות בוקר משובחות. יש לציין שהן קצת כבדות לטעמי לארוחות בוקר – אז אני מעדיפה לאכול שם בראנץ’. הקפה מעולה- ואם גם אתם חובבי קפה ומשוועים לקפה איכותי- הגעתם למקום הנכון. האינטרנט עובד חלק. בקיצור מקום מדליק להעביר כמה שעות בבוקר או לפגישות עבודה אם אין לכם בעיה לבלוס מול אחרים.

corner bakery קרוב למוזיאומפליין. בית קפה ומאפייה. מקום מעולה לארוחות בוקר, צהריים. שקט. שירות טוב ואינטרנט חופשי.

Friday next כאן בכלל מדובר באהבה ממבט ראשון! מדובר בחנות קונספט המשלבת: עיצוב, אופנה ובית קפה! מה עוד צריך בחיים? קצת השראה. קצת קפה ולבלוס איזו עוגת אוכמניות שווה (ובריאה מקמח כוסמין!). לא? בית קפה ממוקם על ה Overtoom – לא רחוק מהליידספליין ומהוונדלפארק.

De Bakkerwinkel – גם באזור הפייפ ולא רחוק מהמוזיאומפליין. מדובר בבית קפה משובח עם אוכל מעולה לארוחת בוקר וצהריים. כאן אין אינטרנט – סוג של תקלה קשה- אני יודעת. אני בכל זאת חייבת להמליץ על המקום כי ממש טעים. נעים ואם את לא חייבים להיות מחוברים 24/7 או יכולים להתחבר דרך הפלאפון- בהחלט מקום מעולה לשבת או לתאם פגישות.

אז יאללה 1, 2, 3 גו. (לריצה או לאחד מבתי הקפה…)

תמונות:

רוית שני-לוי
David Castillo Dominici

הדפסת כתבה