קחי לך תפוחים … (ישר מהעץ ההולנדי)

היי חברים, שמי נגה, בת 33 עוד מעט, אמא למאיה (5.5) ותום (1.5), אשתו של ניר, וקונדיטורית. אנחנו חדשים בנוף ההולנדי. הגענו לפני כחצי שנה בעקבות הצעת עבודה של ניר לבוקינג. כן, שמעתי שהרבה ישראלים עובדים בבוקינג. כן, סביר להניח שניר יכיר את השם של הישראלי ההוא שאתם מכירים מבוקינג.

אז איך בהולנד תשאלו? וואלה, טוב, תודה. אפשר לומר שבהרבה מובנים כבר הסתגלנו. מצאנו בית די מהר (באמסטלפיין כמובן), הילדים מרוצים מהמסגרת שלהם, ואנחנו מאוד נהנים מהזמן המשפחתי הרב שיש לנו כאן. ממש חששתי מיום נוסף של סוף שבוע עם הילדים. מה אני אעשה איתם כל כך הרבה זמן? חשבתי שנמצה תוך חודשיים שלושה את האטרקציות בסביבה ונתחיל למחזר או ניתקע בבית שעות (שזה אומר להרכיב פאזל 100 חלקים, לאסוף, לצייר יחד, שוב לאסוף, להרכיב מגדל גבוה, לאסוף, לגלות שעברו בסך הכל חמש דקות מאז שהתחלנו עם הפאזל, להתייאש ולהדליק טלוויזיה).

למזלנו, זה ממש לא ככה. יש כל כך הרבה מה לעשות, ומלבד חוות העיזים שמסביבנו (אחת באמסטרדם בוס והשניה במזרח אמסטלפיין, על יד האמסטל), וטיולי הליכה באמסטרדם, עוד לא ביקרנו בשום אטרקציה פעמיים.

בכל שבוע, בשישי בערב, ניר ואני מתיישבים מול המחשב ומחפשים רעיונות, קוראים המלצות ויחד עם תחזית מזג האוויר הפתוחה במקביל במסכים (עדיין קשה לי להתרגל לעובדה שהיום יכולות להיות 18 מעלות ומחר פתאום 10 מעלות פחות או יותר), אנחנו מחליטים מה נעשה בשבת ובראשון. 

<< לרכישת המגזין המודפס של דאצ׳טאון – כתבות ייחודיות והטבות בלעדיות
<< כך תהיו “חזלך” סביב שולחן החג  

לפני כשבועיים היינו בקטיף תפוחים עם הילדים. זו הייתה המלצה (נהדרת) של אחת האמהות הישראליות באמסטלפיין. הקטיף הספציפי הזה נמצא כ-20 דקות נסיעה מהבית (לינק  בסוף הכתבה). אל תשאלו אותי איזה סוג תפוחים קוטפים שם כי אני לא אזכור. האישה ששוקלת את התפוחים ציינה בפנינו את סוג התפוחים במעמד הכניסה למטע, אבל היא הולנדית ובחצי שנה שאני כאן הגעתי למסקנה שההולנדים מדברים מהר. או אולי זו אני שמבינה לאט? בכל מקרה היא אמרה את השם מהר ולי זה לא באמת שינה. נכנסנו למטע רחב עם שק סופר רב פעמי כזה של אלברט היין שהיה לנו בבגאז’ (ומזל שכך, כי הם לא מספקים כאן כלי קיבול כלשהו לתפוחים, אבל מצד שני – זה לא כזה מזל. יש מישהו שגר כאן בהולנד ואין לו שקית סופר רב פעמית אחת לפחות בבגאז’?), והתחלנו לקטוף. אמנם המטרה העיקרית בקטיף הייתה החוויה ולא התפוחים, אבל כצפוי קטפנו הרבה תפוחים. מה זה הרבה? המון. מה זה המון?  פשוט יותר מידי, ואם להודות באמת – אנחנו לא אכלני פירות כל כך גדולים בבית.

מאיה, הגדולה שלי, לא מוכנה לאכול כמעט שום פרי. מלבד תפוח. למה? ככה. כי “לבננה יש שיערות” והמנגו “טעים אבל לא בא לי עכשיו” והתות “חמצמץ לי מידי” (לכו תבינו איך זה מסתדר עם אהבתה לתפוחי גראני סמית שהם נורא חמצמצים) ופירות רבים אחרים היא בכלל מסרבת לטעום. אני מחכה שהתקופה הזו תעבור ובינתיים שמחה שלפחות ירקות היא אוהבת.

תום, הקטן שלי וניר, יאכלו בשמחה את רוב הפירות שיוגשו להם, אבל בתנאי סף של פירות חתוכים ומסודרים  יפה בצלחת שתונח לפניהם .

אז חזרנו הביתה עם שקית מלאה בתפוחים, ואני התחלתי לחשוב על רעיונות מה לעשות עם אותם התפוחים, כי עד שנגיע לכולם הם יתרככו וחלק ייזרק לפח עוד לפני שנספיק לאכול אותם.

העדפתי שלא להכין טארט תפוחים או עוגה כזו עתירת קלוריות וסוכרים. לא כדאי. אמנם אני קונדיטורית, אבל  אני שומרת על הקלוריות לאירועים מיוחדים. תחשבו מה זה כשיש בבית עוגות ומתוקים כל יום כל היום. זה קצת מטריף. במיוחד למי שיש sweet tooth כמוני.

וגם בריאותית, בכל זאת. פאי/טארט כהלכתו זה חמאה וסוכר וקמח לבן ואת המוצרים האלה לא כדאי לצרוך על בסיס יומיומי או בתדירות גבוהה.

אבל מה עושים כשהתפוחים הרבים מהקטיף המונחים בשקית מאלברט היין מבקשים שאעשה בהם שימוש? וכשבני הבית מבקשים עוגת תפוחים?

אז נזכרתי בפתרון הזה שהיה לי עוד בארץ כשפירות התחילו להתרכך לי ולא רציתי לזרוק – קראמבל!

קראמבל עם קצת התאמות כדי להפוך אותו לבריא יחסית.

הקראמבל, למי שלא מכיר, מכיל פירות חתוכים לקוביות ומעליהם פירורים המורכבים מקמח, סוכר וחמאה בדרך כלל. אפיית הקראמבל מרככת את התפוחים ומגירה מהם נוזלים ככה שבסוף מקבלים מאפה חם עם קראסט בצקי מלמעלה ובפנים ביס נימוח חלק ורך של תפוחים אפויים בתנור.

אז אחרי כל ההקדמה הזו, אני בטוחה שאתם מוכנים כבר להכין קראמבל כזה משלכם.

לפניכם שני מתכונים – האחד של קראמבל אולד סקול עם קמח לבן וחמאה וסוכר. השני בגירסתו הבריאה יותר (והטעימה אף היא) עם קמח בריא יותר, עם סוכר קוקוס טבעי שערכיו התזונתיים בריאים הרבה יותר מהסוכר המזוקק הלבן שכולנו מכירים ועם שמן קוקוס במקום החמאה.

קראמבל תפוחים (4 קעריות אישיות או תבנית בינונית בקוטר 20 ס”מ)

4-5 תפוחים, עדיף תפוחים חמצמצים כגון גראני סמית

כף-שתיים סוכר

מומלץ: כפית תמצית וניל איכותית (אם אין לכם איכותית, אל תשתמשו בכלל)

מעט קינמון למי שאוהב

100 גרם חמאה קרה וחתוכה לקוביות

חצי כוס סוכר. מומלץ סוכר חום שנותן מעט יותר קראנצ’יות לבצק בסוף האפיה, אך אפשר גם עם סוכר לבן

¾ כוס קמח

חצי כפית מלח

קראמבל בגירסא הבריאה יותר  

4-5 תפוחים, עדיף תפוחים חמצמצים כגון גראני סמית (אלה התפוחים הירוקים למי שלא מכיר)

כף – שתיים סוכר קוקוס /מייפל/סילאן. את סוכר הקוקוס ראיתי גם באלברט וגם בלידל.

מומלץ: כפית תמצית וניל איכותית (האמת שלא נתקלתי כאן עדיין בתמצית לא איכותית כמו האלה של הארץ שעולות 5 שקלים שכל קשר בינן לבין וניל מקרי בהחלט. אני מדברת על תמצית שרואים בה את הנקודות השחורות שהן זרעי הוניל) את שלי קניתי באלברט היין ב-7 יורו אם אני לא טועה. כן, זה יקר. הוניל נורא יקר לאחרונה. אפשר לוותר אבל אני ממליצה בכל אופן להחזיק אחד כזה בבית. 

 

מעט קינמון למי שאוהב

80 גרם שמן קוקוס קר (כשהטמפרטורה מעל 25 מעלות, שמן הקוקוס הופך נוזלי. במקרה הזה אנחנו מעדיפים אותו מוצק יחסית)

שליש כוס סוכר קוקוס. לסוכר קוקוס טעם קרמלי שמזכיר במעט את הסוכר החום

¾ כוס קמח. אפשר להשתמש בקמח כוסמין (Spelt) שהוא בריא יותר מהקמח המלא גם וטעים יותר, טעמו פחות כבד. אני ערבבתי שקדים טחונים ושיבולת שועל כי בני תום רגיש לגלוטן, עוד בנושא הזה בבלוג נפרד.

חצי כפית מלח

הוראות הכנה הזהות לשני סוגי הקראמבל:

1. קולפים את התפוחים וחותכים לקוביות בינוניות (התפוחים מגירים הרבה נוזלים ומאבדים מגודלם)
2. מערבבים בקערה עם הסוכר (כף-שתיים), הוניל והקינמון
3. דוחסים לקעריות/לתבנית. לא לשכוח שהם מאבדים מגודלם לאחר האפייה ולכן כדאי להעמיס ולדחוס אותם.
4. בקערה נפרדת מכינים את הקראמבל: מכניסים את חומרי הקראמבל (קמח, סוכר, חמאה/שמן ומלח) ומפוררים באמצעות הידיים עד להיווצרות מרקם פירורי.
5. מפזרים מעל התפוחים את פירורי הקראמבל ומכניסים לתנור שחומם מראש על 180-190 מעלות עד שהקראמבל זהוב ושכבת התפוחים הצטמצמה במעט. בסביבות 15-20 דקות
6. אוכלים חם! בתאבון!!

ניתן לשמור במקרר ולחמם לפני ההגשה. הקראמבל נשמר כיומיים שלושה במקרר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכנתם קראמבל? יש לכם שאלות? עוד רעיונות למאפי תפוחים? מקומות שקטפתם בהם ורוצים להמליץ גם כן? אני רוצה לשמוע הכל! הגיבו לי כאן בתגובות למטה.

מזמינה אתכם להצטרף לקבוצה שלי בפייסבוק.

 ולמי שמתעניין בקטיף התפוחים שהיינו בו – https://www.olmenhorst.nl/, ממליצה בחום. מלבד קטיף התפוחים יש גם קטיף אגסים שאנחנו עוד לא הגענו אליו, דוכנים וגן שעשועים גדול. ואוכל, יש גם אוכל. לא המון אבל יש.

 

<< לרכישת המגזין המודפס של דאצ׳טאון – כתבות ייחודיות והטבות בלעדיות