רגע לפני שאנחנו אורזים את כל החיים שלנו פה, נעצרתי קצת כדי לכתוב ולשחרר לחצים. כמה כיף זה להסתכל אחורה פתאום ולהתמלא נוסטלגיה על העיר שבה בילינו, צחקנו, בכינו, השתגענו וגידלנו שתי גוזלות.
בגלל שיש מצב שלא נחזור לכאן, החלטתי שאת הפוסטים האחרונים בבלוג אקדיש למקומות שהכי אהבתי לבלות בהם, בייחוד עם משפחתי הקטנה, בברדה, בהולנד ובבלגיה שכנתה. אם אתם עוקבים אחרי הבלוג שלי בטח כבר קלטתם שהייקינג ומחנאות פחות הקטע שלי, אבל סייט-סיין ומוזיאונים זה לגמרי אני ומאז שהכרתי את עמית פרנקל הפכתי גם לחובבת בתי קפה מושבעת. אז הכנתי לכם רשימת בתי קפה משגעים שאסור לפספס שאפילו תאמינו או לא, שווה לצאת מאמסטרדם בשבילם. כן, מה ששמעתם, שיונגה, יונגה, יונגה. אז שבו בנחת, סמנו במפה ותרגישו בכיף לשלוח לחברים שבאים לבקר.
בית קפה שכונתי ביותר, “קידס פרנדלי” בלשון המעטה, אפשר להשאיר את הילדים וללכת להתפלל באיזה מסגד. חוץ מהאווירה הסופר נוחה כי אתה מוקף בהורים, צעירים ברוחם כמוך, יש גם אוכל ממש טעים, ארוחות בוקר, טוסטים, קפה טוב והשיא של המקום זה חדר המשחקים. אז עד שמגיע האוכל תשאירו שם את הילדים ותוכלו להשלים פערים בזוגיות או סתם לבהות בקירות.
בית הקפה הקסום הזה בדלפט מלא בכל מה שאמא טרנדית כמוני רוצה להיות מוקפת בו:
- קפה מעולה להטביע את היגון של שבת בבוקר ואיך זה שאני כבר ערה?
- אוכל אסתטי, שמישהו אחר הכין לי, לשם שינוי, וטעים ברמות.
- עיצוב בוהו שיק באווירת ג’ונגל שמרגיש בנוח להביא לתוכו את כל ״חיות״ הבית.
- מקום מספיק רועש שאף אחד, כולל אני, לא ישים לב אם הילדים מדברים בקול רם.
קראתי את ההמלצה של מורן, בקבוצת הפייס של הישראליות בהולנד (המון תודה!) וישר ידעתי שאני חייבת להיות שם. הם לא מקבלים הזמנות מראש והעובדה שבחוץ היה תור קצר גרמה לי רק לאהוב את המקום יותר.
נכנסנו עם העגלה הענקית של ליל, דרך עמדת שוק צבעונית, אל סוף בית הקפה. ישבנו על הבמה ומשם צפינו על עולם חי וסוחף עם עשרות אנשים שבאו, כמונו, פשוט להנות.
אז עשינו קצת פוטו-שוטינג ל-kotopinat ויצאנו להוריד את הקלוריות תוך כדי סיבוב בעיר הציורית דלפט. שמחים ועל בטן מלאה, הסתובבנו יום שלם עם הבנות בעגלה. התחלנו בכנסיה המרכזית ומשם לרחובות הצדדיים ולסמטאות הצרות. נפלנו על יום שמשי בחודש מרץ והעיר הייתה ממש נעימה לטיול רגלי.
בסופ״ש האחרון ביקרנו שם עם הבנות ואני חייבת להגיד שזה לא מקום מיוחד לילדים, אבל מושלם בשבילנו. היינו חייבים לנסות אותו אחרי הביקורות הטובות שקראנו, למזלנו הבנות היו חמודות בייחוד כשהגיע הטוסטי שלהן. אני הזמנתי טוסט אבודקו וקישוא, מנה מעולה ומעניינת ממש. הטוסט היה מקושט בקונפטי של תערובת תבלינים שקישט גם את הסלט – טעמים מנצחים של טימין קימל, זעתר ושומשום שהעיפו לנו את הדאקפל.
לקינוח, לקחנו טוסט עם קרם מגרעינים (מזכיר קצת טחינה גולמית) עם בננה מעל ושקדים לבנים. מנה מצויינת!
חוצמזה העיר הארלם מקסימה ממש ועשינו סיבוב בנקודות מפתח בעיר בעזרת מפה שקנינו ב vvv במרכז העיר.
רק את האנשים אהובים עלי במיוחד אני לוקחת לאגם הזה- אז שישאר בינינו. בשנה הראשונה שלנו בהולנד פתחנו את חגיגות היומולדת של עמית במקום ומאז התאהבנו ובקרנו בו לא מעט.
זה מקום מושלם לשבת בחוץ ביום שמשי על האגם. גם החלל הפנימי של המסעדה מרשים, מקום צפוני עם טוויסט. הכי מתאים לילדים שאוהבים לשחק בחול. מתאים גם לאירועים, אפשר להזמין מראש High Tea ובעיקר להנות מהנוף המרגיע שבחוץ.
5/
באחד הסופ״שים של החורף יצאתי עם ארבע חברות לספא מושלם בארדנים, לחגוג יומולדת לאחת הבנות. פתחנו את הבוקר המפנק באנטוורפן לבראנץ׳ טעים במיוחד. אכלתי את המעדן האהוב עלי עוד מימי הבנדיקט – הקרוק מאדאם המוכר והאהוב והיה מושלם.
הקפה מצויין, האווירה היפסטרית והמקום קטן, אז יש מצב שתצטרכו לחכות קצת בתור.
6/
Het tuinhuis van Charlotte, Breda
מעבר לעובדה שהמקום שופץ ונראה מדהים מבחינה עיצובית, הוא גם נמצא לי עמוק בתוך הלב כחובבת חיות אמיתית. ״הטאון-האוס של שרלוט״ הוא בית הקפה של הקינדרבודראי (חוות החיות) וביליתי בו עם הבנות כל-כך הרבה שעות. מה שאפשר לעשות בחוץ זה כמובן ליטוף חיות, נסיעה על טרקטורים קטנים, יש גם גן שעשועים וארגז חול ענק. ביום קריר תוכלו להתחמם בבית הקפה החזיילך, להנות מנוף משגע, אוכל טעים ומשחקייה לילדים קטנים. חוות החיות קרובה מאוד ליער, אז למי שאוהב לחפש פטריות בסתיו או לטייל בטבע זה המקום בשבילו.
7. In kannen en kruiken, Breda
לעולם לא אצליח לבטא את השם הזה, הוא כל כך מבלבל ובאמת שניסיתי. מקום קוזי ונעים לשבת בו לבראנץ׳ או ברקפסט. האוכל מעולה ותפריט עשיר ומעניין. יש להם חצר אחורית גדולה , ליום שמשי או נעים. בפנים תמצאו שולחן קטן וצעצועים, שתוכלו לקחת גם לשולחן, לילדים שרוצים לשחק קצת.
8. It’s Belcrum beach! Breda
טוב, זה לא באמת בית הקפה שמעניין פה, אלא העובדה שהמקום מרגיש כמו חוף ים רק בלי הים. מאוד אוהבת לשרוץ שם ביום נעים של שמש. כרגיל הילדים משחקים בחול ואנחנו יושבים לשתות קפה או בירה ונהנים מהשקט.
הפרויקט המהמם הזה של ליצור חוף באמצע שומקום הוא פרוייקט התנדבותי לחלוטין והעירייה תרמה את האזור למשך עשר שנים ליוצרים שהתנדבו לבנות אותו מחומרים ממוחזרים, והם עובדים שם, ארבעה ימים בשבוע, ללא שכר. בלקרוּם ביץ׳ הוא חלק מאזור שנקרא ״סטייק״ – אזור של סטודיואים אקולוגים המנוהל ע״י מספר אמנים בעיר. כל יוצר בונה במו ידיו את חלל העבודה שלו ויש לו אפשרות למכור שם את התוצרים שלו (בירה, אוכל, בגדים, אופניים וכו..)
הדפסת כתבה
