חברת הרכבות ההולנדית תשלם פיצויים לניצולי שואה

חברת הרכבות ההולנדית, ה-NS, החליטה לשלם פיצויים לניצולי שואה ובני משפחה של קורבנות יהודים שהיא שינעה בזמן מלחמת העולם השנייה, תחת הכיבוש הגרמני. כך דווח הערב (שלישי) ב-NOS. זאת, בעקבות דרישתו של ניצול השואה סאלו מולר, ומבלי הליך משפטי.

עוד על שואת יהודי הולנד:

“החלטנו יחדיו לא לנקוט צעדים משפטיים אלא להקים ועדה”, אמר נשיא החברה, רוג’ר ואן בוסטל, לאחר דיון עם מולר. “הוועדה הזו תבדוק באיזה אופן אנחנו יכולים להעניק פיצויים אישיים”. עדיין לא ידוע מה יהיה סכום הפיצויים ומי יהיה זכאי להם.

הגרמנים עצרו את הוריו של מולר ב-1941, כשהיה בן חמש בלבד. כמו יהודים הולנדים רבים, הם הוסעו ברכבת מאמסטרדם למחנה הריכוז ווסטרבורק. “הם ישבו שם בדיוק תשעה שבועות. אז הם נלקחו ברכבת לאושוויץ והומתו בגז”, סיפר מולר לתוכנית האקטואליה Nieuwsuur.

הוריו של מולר. נעצרו כשהיה בן חמש

חברת הרכבות ההולנדית לא הביעה כל מחאה על הדפורטציה ההמונית של היהודים לווסטרבורק. הדבר השתלם. החברה הרוויחה כ-2.5 מיליון יורו על הטרנספורטים. ה-NS מילאה ללא התנגדות את המשימה שהטילו עליה הנאצים והעמידה לרשותם רכבות תוך עמידה בלוח זמנים שהיא עצמה הכינה. ב-2005 התנצלה החברה באופן רשמי על חלקה במלחמה ואף העמידה כמיליון יורו עבור חידוש אתר ווסטרבורק. אך עד היום היא מעולם לא הביעה נכונות לפצות את הקורבנות.

חשבונית לתשלום ששיגרה החברה לגרמנים עבור הטרספורטים

מולר עצמו הביע התרגשות וכינה את המהלך “יוצא דופן”. “זו תוצאה שאולי העזתי לחלום עליה, אבל לא ציפיתי לה. זה ריגש אותי מאוד ואני אסיר תודה שכך אירע. משמעות הדבר עבורי היא שה-NS מבינה שהסבל לא תם, שהוא עדיין קיים עבור יהודים רבים מאוד. לכן אני שמח שהחברה מבינה שעליה להעניק פיצויים בשל סיבות מוסריות”, אמר מולר.

כותבת ועורכת תוכן, בעלת ניסיון עשיר בעריכת חדשות ובתרגום (ynet, וואלה!, nrg). נשואה להולנדי חובב עברית, ולומדת לחבב הולנדית. דוקטורנטית בהפסקה, אוהבת לכתוב, לקרוא, לערוך ולטייל. חיה בליידן ומתגעגעת לתל אביב.

  • yaakov arad
    27/06/2019 at 14:30

    גילי גוראל שלום
    אני נולדתי בליידן להורים ממוצא פולני – כאשר הייתי בן 6 שבועות הורי הגרו לפלשתינה
    וזאת אחרי שהורי נבהלו מההפגנות פשיסטיות נגד יהודים.
    ב 1936 התחיל בארץ המרד הערבי הגדול בין 1936-1939
    הורי החליטו לחזור להולנד כשהגיעו לרוטרדם באניה השלטונות טענו שהאבא שלי הוא מרגל
    וסרבו לתת לו לרדת והוא חזר לארץ ואני התינוק והאמא שלי נשארנו בהולנד אצל אחותו של אבא שלי עד אני חושב 1937 או 1938 ואז אבא שלי שלח לנו כרטיסים לאניה.
    זה שלא נתנו לאבא שלי לרדת הציל את חיינו.
    אחותו של אבא שלי עם חמש הבנות נספו באושוויץ.
    אני תוהה אם המכתב הזה יגיע אליך אם כן אשמח אם תספרי לי על ליידן והחיים שם
    יעקב ארד
    arad111@inter.net.il

Leave Your Comment

Your email address will not be published.*