פסטיבל הסרטים התיעודיים הגדול מגיע גם השנה לאמסטרדם, הפתיחה: מחר.
ארבעה סרטים של יוצרים ישראלים ישתתפו בתחרויות במסגרת הפסטיבל ועוד ארבעה סרטים ישראלים יוקרנו במסגרת שאינה תחרותית.
IDFA, פסטיבל פסטיבל הסרטים הבינלאומי לקולנוע תיעודי יפתח מחר בערב, זו השנה ה- 28 ברצף של הפסטיבל באמסטרדם. IDFA מציג למעלה מ-200 סרטים דקומונטריים מכל מעולם ומושך אלפים רבים של צופים.
הפסטיבל מקדם גם תחרות ליוצרים חדשים אשר סרטם מוצג לראשונה. בתחרות מתחרים השנה 15 סרטים על שני פרסים, הראשון על סך 7500 יורו והשני על סך 2500 יורו. הסרטים המנצחים יבחרו על ידי ועדה המונה חמישה שופטים jury.
מאז הקמת הפסטיבל יש בו גם נציגות ישראלית קבוע, וכמה סרטים ישראלים אף זכו בפרסים במהלך השנים. סרטים ישראלים המשתתפים וזוכים בפסטיבל מדברים לרוב על צדדים עגומים של מציאות ישראלית, לעתים קרובות כתוצאה מהסכסוך. כצופים ישראלים אנו נידונים ליחס אמביוולנטי כלפי סרטי כחול-לבן. מחד, אנו מזדהים בקלות עם הנושאים. מאידך, אנו גם ערים יותר מצופה אירופאי ממוצע למורכבותה של התופעות המוצגות, מורכבות שלרוב לא מועברת במלואה דרך עדשת המצלמה. בכלל, נראה כי הגישה האמנותית של הפסטיבל לקולנוע תיעודי מחדדת את המתח הטמון בז׳אנר עצמו בין תיעוד אובייקטיבי של המציאות לאמירה אישית של היוצר.
סרטים של יוצרים ישראלים שישתתפו בתחרויות:
“פרינסיס שואו”, סרטו של עידו הר יתמודד בתחרות המרכזית בפסטיבל; “בת זונה” של נירית אהרוני ו“קרדיט לרצח” של ולאדי אנטונביץ’ יתמודדו בתחרות סרטי הביכורים ו“בית האילמת” של תמר קיי ישתתף בתחרות סרטי הסטודנטים.
ארבעה סרטים ישראלים שאינם ישתתפו במסגרות התחרותיות:
“חפיפה” של איריס זכי, “שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים” של מור לושי, “מיסטר גאגא” של תומר הימן ו“ויטה אקטיבה, ביוגרפיה רוחנית של חנה ארנדט” בבימויה של עדה אושפיז.
איריס זכי, יוצרת ישראלית בפסטיבל
פגשנו את, איריס זכי, בימאית, שסרטה “חפיפה” משתתף בפסטיבל ממחיש את הגישה האומנותית, נוגע בקשר הנשי בין נשים ערביות לנשים ישראליות ותוהה מה היה יכול להיות אילו אנשים באמת היו מתקשרים זה עם זה, בחיים הרגילים, במדינת ישראל.
במשך חודש ימים זכי הגיעה בעצמה למספרה בואדי ניסנס בחיפה שבבעלות נשים ערביות-נוצריות, בכדי לעבוד כ”חופפת” במקום.
תוך כדי ובין לבין החפיפות, שוחחה עם הנשים וצילמה את השיחות ואת האוירה של החיים במספרה, מה שתרם לה רבות להכיר את תושבות העיר הערביות ולתעד הכל לתוך יצירתה.
המספרה הקטנה התגלתה במהרה כמוסד חיפאי המהווה מקום מפגש לנשים ערביות ויהודיות, המשאירות את הפוליטיקה מחוץ לכותלי המספרה, ומגיעות לשם כדי לצחוק, לאכול ולטפל בשערן.
מה מביא אותך לעסוק בנושא זה?
“במקור אני מחיפה, אבל מעולם לא היתה לי תקשורת עם ערבים בעיר, כשהחלטתי לעשות סרט דוקומנטרי חדש רציתי להתמקד בשכונה ערבית בעיר ולהכיר אנשים. רציתי ליצור מצב בו אני יכולה לתקשר בקלילות עם נשים ערביות, והחלטתי לצלם במספרת נשים ולעבוד שם כחופפת. הבנתי שחפיפת שיער במספרה יכולה להיות הזדמנות טובה לדבר עם נשים. חיפשתי מספרה מתאימה ובסופו של דבר הגעתי למספרת פיפי (FIFI) בואדי ניסנאס. זו מספרה קטנה וותיקה עם קהל לקוחות אדוק – ערביות ויהודיות, המגיעות לשם שנים. בין הלקוחות יש קשר מיוחד והמקום הוא חם ואוהב, כך שיצא שהסרט שלי הלך לכיוון של סרט על דו-קיום במספרה”
ספרי לנו על התהליך של עשיית סרט דקומנטרי בנושא טעון כגון דו-קיום בין ערבים ליהודים בישראל ? איך התרשמת מהנשים במקום?
איך קיבלו אותך אותן נשים? איזה חיבור נוצר ביניכן?
Pathé de Munt| Vijzelstraat 15
De Brakke Grond | Nes 45
Melkweg | Lijnbaansgracht 234a
EYE Filmmuseum | IJpromenade 1
Podium Mozaïek | Bos en Lommerweg 191
DeLaMar Theater | The Best of IDFA | Marnixstraat 402
Het Ketelhuis | Pazzanistraat 4
De Kleine Komedie | Amstel 56-58
De Balie | Kleine-Gartmanplantsoen 10
Bijlmerparktheater | Anton de Komplein 240
Tolhuistuin | Tolhuisweg 5
הדפסת כתבה
