מי לא שמע מיתוסים בנושא ילדים דו לשוניים כמו למשל, ש”ילדים דו לשוניים לומדים מאוחר יותר לדבר”? או שהם “איטיים

השנה היא שנת 1988. אני, חייל צעיר התופס טרמפים מצפון הארץ לכיוון מרכז. עוצרת לי אישה בוגרת, כבת 70, ואנו

המקרה של “המחלה ההולנדית”  הוא סיטואציה שבה ברכה ובצידה קללה. למי שלא מכיר את המונח , מדובר בסיטואציה בה מוצר

מי אני? אני רוברט.  בן 32 ונשוי לשלומית, ישראלית מהישוב רעות. אנחנו חיים  ב- Velserbroek ויחד איתנו יש את צ’ינג

פוסט ראשון צריך להיות חגיגי ומרגש לא? נתחיל בכמה ציוצים חשובים. אני לא הולכת לכתוב על: o כמה קשה לי

תמיד כשרבנו בבית, אחי ואני, אמא שלי הייתה אומרת לנו שנפסיק לריב, כי אנחנו אחים ומשפחה לא בוחרים. וזה נכון…בערך.

אוקטובר. רשמית עונת הסתיו החלה, אפשר לראות זאת בשולי המדרכות, חום-צהוב שמכסה ירוק הולך ונעלם. זה הזמן בו מזג האויר

מי אני? ליאור גליי, בן 35 (כמעט). נשוי ובעלים לכלבת ביגל (מנפולטיבית) בשם ג’ויה ו – 3 סוסות. כמה זמן

יום הנסיך Prinsjesdagהוא תמיד יום שלישי השלישי בספטמבר. יום חשוב לפוליטיקה בו פורס המלך את חזונו ולאחר מיכן שוטח ראש

ערב ראש השנה, כבר כאן וכמו תמיד מתפרסמות בארץ אזהרות מסע שונות לגביי נסיעות מטיילים ברחבי העולם. בנוסף לרשימה של

הסיכוי שהעיר זוולה (Zwolle) תוזכר בדפים ראשונים של מדריך תיירות בהולנד הוא לא רב. למרות זאת, אם יש לכם כמה

אחת המילים הראשונות שלומד “עולה חדש” בהולנד היא המילה “לקר” ( Lekker) שמשמעותה היא “טעים !”. באמסטרדם, עיר הולנדית עם

תגובתם הראשונית של אנשים לכך שאני לומדת באמסטרדם תמיד וכמעט זהה, ומאד משעשעת אותי. “נו באמת,” הם שואלים עם חצי

הילדה שלי, הידועה בכינויה “בייבי חן”, צוחקת אליי. היא שמחה ומאושרת. אני נוגעת לה בקצה האף ומגלה שהוא קצת קריר.

יום שני היום, ה 21/07/14. אני מתארח אצל אחותי, פזית, בזכרון יעקב. יושב על המרפסת ב”חלומות זכרון” ומנסה לחשוב על

לאחר שנה וחצי של מגורים בעיר התעלות היפה, אני באופן רשמי יודעת ‘איין ב’ייצ’ה מיר’ על הולנד ועל החיים כאן.

כישראלים דוברי עברית שחיים בהולנד באיזה שפה אנחנו משתמשים כדי להביע רגש? באיזה שפה ניתן שמות חיבה לאנשים? באיזו שפה תשתרבב

מעיל. פונצ’ו. צעיף. כובע. גופיה. מטריה. ומשקפי שמש. וכל זה בתיק שכבר אי-אפשר לסגור. וכל זה כפול בשביל בייבי חן.